מאז אישורה, עברה 3 תיקונים.

כידוע, תכנית מתאר ארצית חלה על כל שטחה של מדינת ישראל והינה אחת מתכניות המתאר הבודדות שמכוחה ניתן להנפיק היתרי בניה מבלי שנדרש הצורך לפתחה לתכנית מפורטת.

בשנת 1975, נקבע תקן מחמיר מחייב לעמידות מבנים מפני רעידות אדמה שמספרו ת"י 413. לפיכך, כל הבנינים שהוקמו עד למועד זה אינם עונים לקריטריונים של התקן ונדרש בהם החיזוק. הואיל והליכי הרישוי, הינם הליכים מתמשכים, הניח המחוקק שחלק מהמבנים, שנמצאו בהליכי רישוי והונפק להם היתר בניה לאחר מועד כתיבת התקן התבססו עדיין על חישובי יציבות (חישובים סטטיים) שקדמו לתקן זה. לפיכך קבע המחוקק 5 שנות מעבר, דהיינו עד ליום 31.12.79. כל המבנים שהוקמו על פי היתרי בניה שהונפקו עד למועד זה ראויים לחיזוק נגד רעידות אדמה כשהם מגובים בחוות דעת הנדסית הקובעת הצורך שבחיזוקו של הבנין.

התמ"א חלה על כל סוגי המבנים: מגורים, מסחר, משרדים, צבוריים ותעשיה.

התיחסותי שלהלן, תהיה לאפשרויות המימוש במבני מגורים המעניינת את מרבית הציבור.

ראוי לציין, שניתן לבצע חיזוק נגד רעידות אדמה בלבד, ככל שנידרש, גם בבנינים שנבנו על פי היתרי בניה שהונפקו במועד מאוחר יותר מהנזכר לעיל אך ללא התוספות והתמריצים שמקנה התמ"א.

חשיבות תמ"א 38

הכל תמימי דעים שלמימוש תמ"א 38 ענין ציבורי רב מהסיבות הבאות:

1. ההיבט הבטיחותי שבחיזוק מבנים להבטחת עמידותם נגד רעידות אדמה. כידוע, מדינת ישראל ממוקמת באזור פעילות ססמית כאשר הסטטיסטיקה מצביעה על התרחשותה של רעידת אדמה אחת לכ- 100 שנה ולפיכך זה הזמן והמקום לביצוע חיזוק זה.
2. שדרוג הבנינים לרווחת דיירי הבנין ע"י חיזוקו, תוספת מעלית, תוספת ממדי"ם ליחה"ד הקיימות, הרחבת הדירות, תוספת מרפסות, שיפוץ חזיתות הבנין ועבודות פיתוח.
3. שיפור חזות הבנין לרווחת דיירי הבתים הגובלים, הרחוב וכלל תושבי העיר.
4. חלון הזדמנויות נדיר להתחדשות עירונית על ידי תוספת יחידות חדשות במרכז העירוני החסר בקרקע פנויה, וזאת בהליך מהיר יחסית הכרוך בהוצאת היתר בניה בלבד ולא בייזום מהלכים תבעי"ים ארוכים ומיגעים שבסיומם לא מובטחת התוצאה.
5. עליה בערכי הדירות בבנין המחוזק/משופץ והבנינים גובלים כתוצאה מביצוע מכלול העבודות.