לאחרונה ניתנה פרשנות ביהמ"ש לאופן חישוב שטחי הבניה המותרים למימוש תמ"א 38 בחלופת הריסה ובינוי- 38/2.

בקשה כנ"ל הוגשה לועדה המקומית בגבעתיים. יזמי התכנית ערכו את חישוב הזכויות עפ"י זכויות התכנית החלה על החלקה ובתוספת זכויות מכח התמ"א ללא התיחסות לשטחי הבניה הקיימים בבנין טרם הריסתו. בעקבות התנגדויות, נערך דיון בועדת הערר תל אביב. ועדת הערר קבעה שיש להתיחס לשטחי הבניה הקיימים בבנין גם אם לא מוצו מלוא זכויות הבניה התבעיו"ת ורק עליהם ניתן להוסיף את זכויות התמ"א. לאור החלטה זו, הוגשה עתירה לבית המשפט נגד הועדה המקומית. פרקליטות הנדינה, שלוחתו של היועץ המשפטי לממשלה, ייצגה את ועדת הערר בדיון. ביהמ"ש התיחס לאופן חישוב זכויות הבניה בבקשה זו ונתן פרשנות מצמצמת לאופן החישוב בבקשה ברוח החלטת ועדת הערר שלא ניתן לחשב את שטח הקומה הטיפוסית החדשה על פי סל זכויות התב"ע בהתעלם מהמצב הקיים למרות שהמדובר בהריסת הבנין והקמתו מחדש. פרשנות תמוהה זו עומדת בסתירה להוראות תמ"א 38.

אין ספק, שפרשנות זו, המצמצמת את סל זכויות הבניה פוגעת בהיתכנות הכלכלית של הפרויקט.

בדיון שהתקיים בכנסת בעיתוי מאוחר יותר, הובעה התנגדות לפרשנות זו . כל הדוברים לרבות נציגי בוני הארץ ציינו את חשיבות מימושה של תמ"א 38 וראו בפרשנות זו פגיעה באפשרות למימושה.

מינהל התכנון לומד המצב שנוצר ובקרוב או שינחה את הועדות לשינוי החישוב במתכונת הפרשנות בתיקון להוראות התמ"א או בהוראה מרחבית כלשהי.

בשלב זה, חלק מהועדות כבר מאמצות הפרשנות המצמצמת הנ"ל או מקפיאות בקשות כנ"ל עד לקבלת הנחיות מינהל התכנון.