זוהי החלופה המועדפת. המדובר בהסכם שיתוף (עסקת קומבינציה) בין דיירי הבנין ליזם/קבלן חיצוני.

העסקה מתבססת על קבלת תמורה מוסכמת מהיזם/קבלן לדיירים כנגד מתן הרשאתם למימוש זכויות התמ"א בגג הבנין ובקומת העמודים המפולשת כפי שיובהר בהמשך.

בדרך זו, נמנעים הדיירים ממימון עצמי של הפרויקט והיזם נמנע ממימון מראש עבור רכישת זכויות הבניה.

מדובר בהסכם שיתוף כאשר 2 הצדדים יוצאים נשכרים:

הדיירים מקבלים תמורה למתן זכויות הבניה ליזם ואילו הוא מקבל לידיו פרויקט בר יישום ריווחי.

גם במקרה זה, תנאי יסוד למימוש הינו חיזוקו של הבנין נגד רעידות אדמה.

בנוסף לאפשרות להרחבת הדירות, תמ"א 38 מאפשרת תוספת 2 קומות עליונות חדשות במתווה הקומה הטיפוסית הקיימת או המורחבת שבבנין. מספר יחידות הדיור החדשות בקומות אלו, אינו מוגדר בהוראות התמ"א.

כמו כן, מאפשרת התמ"א סגירת השטחים הפתוחים שבקומת העמודים המפולשת שבכניסה לבנין לכל מטרה שהיא לרבות הקמת יחידות דיור נוספות.

התמ"א מאפשרת גם תוספת קומה עליונה חלקית בשטח של עד למחצית הקומה למטרת חדרי יציאה לגג של יחידות הדיור שמתחת או להקמת יחידות נוספות. במקרים בהם קיימת תכנית מפורטת לבניה על הגג הרי שהיקף הבניה המותר יהיה בהתאם לשטחי הבניה שעל פי התכנית המפורטת בלבד גם אם לא יגיעו לשטח מחצית הקומה. שטחים אלו, ייראו כחלק בלתי נפרד מהתמ"א לענין ההסכמות ומתן פטור מהיטל השבחה ומס שבח.

גם במסגרת הליך זה, ניתן להקים מרפסות שלא בהתאם לזכויות התמ"א כנזכר לעיל.

ראוי לציין, שגם הליך זה, יכול להתבצע ביוזמת הדיירים ובמימונם אך אינו מומלץ מכל היבט שהוא לאור מורכבותו.

לחלופה זו הכוללת תוספת יחידות חדשות נדרש רוב מינימלי של 66% מהבעלים הרשומים.

► חזור ל-"זכויות תמ"א 38 והחלופות המוצעות על ידה"