חלק לא מבוטל מהבקשות לקבלת היתרי בניה כוללות הקלות שבסמכות ועדות התכנון לאשרן. מיגוון ההקלות נסקרו ונדונו בפוסט קודם שהעלתי לבלוג.

כידוע, סטיה מתכנית מחויבת בהליך של הקלה בכפוף לעריכת פרסום הבקשה על מנת לחשיפתה לציבור להתיחסות. ככל שמוגשת התנגדות לבקשה, גם אם תדחה על ידי ועדות התכנון בסיומו של דבר, בהעדר נימוקים מוצדקים, הרי שההליך החוקי הנדרש לדיון בהתנגדויות אלו בועדה המקומית ובועדת הערר כרוך בביטול זמנים ועיכוב הליכי הרישוי של כ-3-4 חודשים.

ועל כן, במידה וההקלה אינה מחויבת לתכנון הראשוני הנני ממליץ לבקש הבקשה ב-2 שלבים: בשלב א' להגיש הבקשה לקבלת היתר בניה לכל מכלול הבניה התואם להוראות התכנית הראשית החלה על חלקת המבקש ולסיימו בקבלת היתר בניה. בשלב שני להגיש בקשה נוספת הכוללת את ההקלה/ות המבוקשות.

בצורה זו, מתקבל היתר בניה שעל פיו ניתן לקדם את התכנון לכלל תכניות ביצוע בהליך קצר יחסית, לערוך מכרז והתקשרות עם קבלן מבצע שיתחיל בעבודות באתר.

הואיל וחלק מההקלה/ות אינו מהווה חלק משמעותי של מכלול העבודה הרי שהשיהוי שבאישורו אינו מעכב את הליכי הבניה ועל כן רצוי ומומלץ לפצל את הבקשה ל-2 שלבים. להלן אציין בפניכם מספר סוגי הקלות לדוגמא שניתן לדחותן למועד נפרד: הקלה להקמת סככת חניה בהפרדה מהבנין הראשי בסטיה מקווי הבנין, תוספת בניה בשעור של 6% המתוכנן בקומה עליונה או בכל מקום אחר אשר בשלב ראשון ניתן לקיזוז ולהשלמה בשלב השני, הקלה בקווי הבנין לצורך הקמת בריכת שחיה המנותקת מהבנין, הקלה להגדלת מספר הדירות כל עוד ניתן להציג בבקשה  הראשונה דירה אחת גדולה אשר בהמשך תבוקש חלוקתה על בסיס ההקלה ועוד.