הגשת ערר על החלטת הועדה המקומית שמורה בחוק למגישי הבקשות או לבעלי זכות בנכס או לבעלי נכסים גובלים בתנאים מסוימים שיובהרו בהמשך.
למבקשי הבקשות עומדת הזכות להגשת ערר כאשר:
- הועדה המקומית לא החליטה בבקשה לקבלת היתר בניה בתוך 3 חודשים מיום הגשת הבקשה.
- המבקש רואה עצמו נפגע מהחלטת הועדה המקומית או רשות רישוי מקומית בבקשה להיתר התואמת להוראות התכנית החלה על החלקה.
- המבקש רואה עצמו נפגע מהחלטת הועדה המקומית כאשר בקשתו כוללת סטיה מהתכנית החלה על החלקה שבסמכות הועדה לאשרה בדרך של הקלה.
לבעל זכות בנכס נשוא הבקשה (שכן) או לבעלי זכות בנכסים גובלים המרגישים עצמם נפגעים מהחלטת הועדה המקומית עומדת הזכות להגשת ערר על החלטת הועדה המקומית אך ורק כאשר מדובר בבקשות הכוללות סטיה מתכנית שבסמכות הועדה המקומית לאשרן ושהגשתן נסמכת על הקלה בכפוף לעריכת פרסום לפי סעיף 149 לחוק התכנון והבניה לשם חשיפתן לציבור להתיחסות.
ההקלות שבסמכות הועדה לאישרן הינן: תוספת שטח עקרי בשעור של 6% משטח החלקה, הקטנת מרווחי קווי הבנין הצדדים והאחורי בשעור של 10%, הגדלת מס' יחידות הדירות, תוספת קומה/ות, הבלטת ממדי"ם או מרפסות או פירי מעלית מעבר לקווי הבנין וכו'… כ"כ בקשות לשימוש חורג מהיתר או מתכנית.
לבעל זכות בנכס (שכן) המרגיש עצמו נפגע מהחלטת הועדה המקומית בבקשה התואמת להוראות התכנית החלה על החלקה גם אם התנגד לה באופן מלא או חלקי על בסיס יידוע מכח תקנה 2 ב' לחוק התכנון והבניה המחייב את הועדה המקומית לידעו בהגשת הבקשה ולאפשר לו להתיחס אין כל מעמד וזכות להגשת ערר.
הערר יוגש לועדת הערר המחוזית בתוך 30 יום מיום קבלת החלטת הועדה המקומית. תוכן הערר יכלול את הנימוקים התכנוניים בלבד להגשתו. (אין בסמכות ועדות התכנון המקומית והמחוזית לדון ולהכריע בטענות קניניות).
עם קבלת הערר, יקבע מועד לדיון אליו יזומנו הצדדים. על המשיבים לערר להגיש תגובתם לערר בתוך 15 מיום הודעת ועדת הערר.
הדיון בועדת הערר יתקיים בנוכחות העוררים והמשיבים אשר יכולים להופיע בכוחותיהם הם או להיות מיוצגים ע"י עורכי דין.
לצדדים תינתן הבמה לשאת ולהעלות טענותיהם לענין הגשת הערר ותשובת המשיבים במטרה לדחותם. ועדת הערר תעביר החלטתה לצדדים בתוך 30 יום מיום קיומו של הדיון.
עם קבלת ההודעה על הגשת הערר יוקפאו הליכי הרישוי עד לקבלת החלטת ועדת הערר בערר.
לועדת הערר הסמכות לדחות את הערר, לקבלו בחלקו או במלואו ו/או להחזירו להשלמת הדיון בועדה המקומית.
כל החלטה של ועדת הערר מחייבת את הועדה המקומית לפעול על פיה גם אם שינתה את החלטתה באופן חלקי או מלא.
האם למשיבים בערר יש זכות ו/או אפשרות לתבוע את מגיש הערר על נזקים והוצאות ?
הגשת התנגדות לתכנית על ידי בעלים משותפים לנכס בה הוגשה בקשה או על בסיס
הקלה הינה חוקית. למקרה של התנגדות בעל זכות בנכס, המתנגד לתכנית שאינה נסמכת
על הקלות כלשהן, אין כל אפשרות להגשת ערר לועדה המחוזית. במקרה זה, הועדה המקומית
אינה פוסקת הוצאות בכלל גם אם ההתנגדות מתקבלת בחלקה ואף במלואה.
לחילופין, המתנגדים לבקשות הכוללות הקלות למיניהן, מכח חוק התכנון והבניה על תקנותיו ו/או
על בסיס מימוש תמ"א 38, עומדת הזכות לעתור לועדת הערר המחוזית.
ככל שהערר מתקבל בועדת הערר ניתן לבקש הוצאות בלבד.
מספר המקרים בהם אושר מתן הוצאות הינו נדיר.
עם קבלת החלטה מועדת הערר שאינה עונה לציפיות העורר באפשרותו להגיש עתירה מנהלתית
לבית המשפט המחוזי. במסגרת זו ניתן לבקש ולקבל פיצוי והחזר הוצאות.
רק בהליך של אישור תכנית מפורטת (תב"ע), בעלי נכסים הכלולים בתחום התכנית ו/או הגובלים
בה יכולים להגיש תביעת פיצויים לתכנית מכח סעיף 197 לחוק על ירידת ערך, הסתרת נוף, חסימת
אויר וכו'… על בסיס חוות דעת שמאית.
נרכש בית קרקע ,לנו גדר משותפת,הרוכש הגיש תוכנית לבניית 2 קומות המותרות באיזור ,בהמשך יהפוך מבנה זה לדיור מוגן לחוסים באיזור מגורים סולידי שקט ויגרום לשינוי מהותי במרקם החברתי ,לי הגרם ירידת ערך ברורה על פי דברי שמאים שהמליצו להמתין לשמאות שלהם סמוך לתחילת הבניה שלו,מה ניתן מה צריך לעשות אם ניתן למנוע בנית מעון חוסים באמתלה של בנין למגורים,(זה עיסוקם של המשפחה המורחבת שלהם) האם אהיה זכאי לפיצוי על ירידת ערך משמעותית כדברי השמאים
ניתן להפעיל מעון לחוסים ללא היתר כאשר תכנית בנין העיר החלה על החלקה מתירה שימוש מסוג זה.
כאשר התכנית אינה מאפשרת שימוש כנ"ל נדרש הליך לשימוש חורג דהיינו היתר לשינוי יעוד השימוש ממגורים למעון חוסים.
ככל שמספר החוסים קטן ניתן להפעילו בכל מקרה גם בבית מגורים לא היתר.
כאשר נדרש היתר לשימוש חורג כנזכר לעיל, חובה על רשות הרישוי המקומית לחשוף
הבקשה להתיחסות הציבור ע"י פרסום ב-3 עיתונים ובמסירה ידנית לבעלי נכסים גובלים.
עם קבלת ההודעה, תוכל להגיש התנגדות לבקשה לועדה המקומית בתוך 14 יום מיום קבלתה.
ככל שהבקשה תאושר והתנגדותך תדחה, באפשרותך יהיה להגיע ערר ערר לועדת הערר המחוזית בתוך 14 יום מיום קבלת החלטת הועדה המקומית.
לועדות התכנון המקומית והמחוזית אין המנדט והסמכות לדון בנושאים קנייניים כגון ירידות ערך.
למקרה זה עליך לפנות לבית המשפט.
בהצלחה.
ניתן להגיש ערר על מתן תעודת גמר למרות שזה ניתן שלא כדין? (לא סיימו את הפיתוח ועוד)
למיכי, שלום רב
תודה לפנייה.
השגה על מתן תעודת גמר ניתן להגיש בראש וראשונה למהנדס הועדה המקומית וליו"ר הועדה אשר הנפיקו את התעודה.
בהעדר מענה משביע ראוי, יש לפנות לביהמ"ש. אין ועדות ערר לכך.
מהפניה אני מסיק שהפניה נעשתה שלאור העובדה שתעודת הגמר ניתנה חרף השלמת מלוא עבודות הבנין .
יש להביא בחשבון, שניתן להנפיק תעודת גמר ואף מקובל לנתנה גם כאשר עבודות מסוימות היקפן קטן שאינן משמעותיות לאיכלוס הבנין טרם הושלמו. במקרה זה, נותן היזם ערבות בנקאית הולמת לועדה המקומית להבטחת השלמת העבודות.
הייתי ממליץ על בדיקה המצב, לפני נקיטה בצעדים כלשהם, לאור האמור לעיל שתעודת הגמר הונפקה כנגד מתן ערבות להבטחת עבודות שטרם הושלמו.
בברכה ומועדים לשמחה
איציק אטינגר, אדריכל
שלום
עניין מספר הימים המוקצב להגשת ערר על החלטת הוועדה המקומית לא ברור לי.
האם זה 15 או 30 יום מקבלת ההחלטה של הוועדה המקומית ?
תודה לפניה ובמענה לשאלתך הגשת הערר לועדת הערר המחוזית תעשה לא יאוחר מ- 30 יום מיום החלטת הועדה המקומית הארכת מועד זה חייב בפניה וקבלת אישור ועדת הערר כאשר לצד השני הזכות להתיחס לבקשה
האם 30 יום זה גם שהתוכנית השתנת אחרי הוועדה האחרונה?
שלום רב
הגשת הערר תעשה תוך 30 יום מיום קבלת החלטת הועדה המקומית שכללה בהחלטתה את השינוי במיקום ובמספר החניות
שינוי זה לכשיעשה אינו דורש דיון נוסף לאישור הועדה המקומית ועל כן הגשת הערר תעשה תוך 30 יום מיום החלטתה
בברכה
איציק אטינגר, אדריכל ומגשר
האם חבר בועדת משנה שהתנגד לתוכנית להפקדה של תב"ע(בסמכות מחוזית) בדיון בועדת משנה בעירו , רשאי להגיש באיזשהו אופן התנגדות לתב"ע (הנדונה לה התנגד בועדת משנה) לועדה המחוזית ובאיזה אופן עליו להגיש את ההתנגדות כחבר בועדת משנה .כאזרח מן השורה או בטייטל אחר כגון כחבר ועדה שהתנגד לתוכנית וכדו' תודה על השירות!!! בתקווה למענה מהיר דני
שלום רב,
חבר בועדת המשנה שהתנגד להמליץ על העברת התב"ע לועדה המחוזית רשאי להתנגד לה.
כידוע, ככל שהועדה המחוזית מחליטה על הפקדת התכנית הרי שנחשפת לציבור להתיחסות למשך 60 יום מיום הפקדתה.
חבר ועדת המשנה יכול להגיש התנגדות לתכנית ככל תושב בעיר ע"י העברת התנגדותו הכתובה לועדה המחוזית בליווי תצהיר עו"ד במהלך תקופת ההפקדה.
בברכה,
איציק אטינגר, אדריכל ומגשר
שלום רב
אני מתגוררת בבנין רב קומות , מספר דיירים בבניין ואנוכי הגשנו בקשה לבנית מרפסות תלויות , ברוב של 75 אחוז מהדיירים ,
השבוע להפתעתנו קיבלנו דחייה מהעיריה צד אחד של הבנין אושר ואילו בצד השני שאינו חזיתי ומקביל לגן ציבורי גדול נדחה בטענה שמדובר בחריגה שגובלת בגן הציבורי השייך לשטח העיריה , מסביב לבניין יש גדר של לפחות 4 מטר ממרחק של הגן הציבורי שלטענת העיריה שטח זה שלהם והמרפסות הם בגודל של 12 מ"ר , כלומר יש מרחק גדול מהגן כל שכן כשמדובר במרפסות תלויות שלא נוגעות בקרקע.
מה דעתכם בנושא
תודה
אפרת
לאפרת שלום רב,
הקמת מרפסות בשטח של 12 מ"ר לדירה בנוסף לשטחי הבניה המותרים עפ"י תכניות בנין עיר החלות על חלקתכם אפשרית מכח תקנות חוק התכנון והבניה. במקרה שתארת כשהמדובר בתוספת מרפסות לחזית הקדמית והעורפית, ניתן אף להבליטן בשעור של עד 40% מקו הבנין שעפ"י התכנית החלה על החלקה . כלומר, במצב דברים זה, במידה וקו הבנין החזיתי המקורי הינו במרווח של 5 מ' הרי שניתן להקטינו ל- 3 מ' ולהקים מרפסת ברוחב של 2 מ' השווים ל- 40%.
סטיה מקווי הבנין המקוריים למרות שניתן לבקשם מכח התקנות נעשה בהליך של הקלה ומכאן שהבקשה מחוייבת בפרסום לחשיפתה לציבור להתיחסות. אישור בקשה בהליך כנ"ל אינו אוטומטי ולרשות המקומית הסמכות לאשר הבקשה במלואה, בחלקה ואף לדחותה מהנימוקים שירשמו בהחלטתה.
בקשה להקמת מרפסות בתחום קווי הבנין המקוריים אינה מחוייבת בפרסום.
ככל ששטח החצר האחורית שבביתכם אכן שייך משום מה לעיריה כשטח ציבורי, הרי שהקמת המרפסות לא תתאפשר למרות שאתם עושים בו שימוש ביומיום.
בברכה,
איציק אטינגר, אדריכל ומגשר.
הועדה המקומית אישרה , בכפוף לתב"ע, בניית בריכת שחיה פרטית בחצר באחורית של בית פרטי, במירווחי הבניה , בצמוד לחדרי שינה של 3 בתים .
ניתן להקים את אותה הבריכה בחזית הבית ובצמוד לשצ"פ, כך שלא מפריע לשכנים .
הועדה לא דנה באלטרנטיבה זו ואישרה את התוכנית .
האם במקרה כזה ניתן לערער לועדה המחוזית ?
שלום רב,
במענה לפנייתך ככל שהבקשה נערכה על בסיס של הקלה, דהיינו פורסמה לציבור להתנגדויות, באפשרותך להגיש ערר לועדת הערר המחוזית בתוך 30 יום מיום קבלת החלטת הועדה המקומית. ההתנגדות תועבר לועדת הערר בכתב על נימוקיה התכנוניים בלבד.
לנימוקים קנייניים כגון טענת ירידת ערך אין לועדת הערר הסמכות לדון ולהחליט. ועדת הערר תיידע אותך על מועד הדיון בערר בה תינתן לך ההזדמנות להעלות טענותיך בשנית.
בברכה,
איציק אטינגר, אדריכל ומגשר
האם לאחר שהועדה המחוזית החזירה להשלמת דיון במקומית ניתן להתנגד להחלטות חדשות במקומית? אם לא הייתי מתנגד מלכתחילה ניתן להתנגד בדיון החוזר?
שלום רב
השאלה אינה מפורטתת דייה. במידה והועדה המחוזית החליטה באופן מסודר ומפורט על עריכת מספר תיקונים והשלמות בתכנית הרי שהפעולות הנ"ל הינן טכניות ללא מעמד להתנגדות נוספת. כזכור הדיון בועדה המחוזית נעשה לאחר קבלת התנגדויות שנתקבלו בעקבות חשיפתה והפקדתה.בסמכות הועדה המחוזית לקבל את ההתנגדויות במלואן, בחלקן או לדחותן ובכל מקרה החלטתה גוברת על החלטת ועדת המשנה המקומית. על מנת לדייק במתן התשובה, יש לעיין בהחלטתה של ועדת הערר.
בברכה,
איציק אטינגר, אדריכל ומגשר
שלום,
השכן שלנו בנה ללא היתר. בדיעבד, ולאחר שהופסקה עבודת הבניה, פרסם הודעה לנו, השכנים הגובלים, המבקשת לקבל הקלה של 6%.
התנגדנו להקלה והתנגדותינו בועדה המקומית נדחתה.
בתשובת הועדה אלינו מצויינת ומנוסחת מהות הבקשה להקלה באופן שונה לחלוטין מהאופן בו הובאה הבקשה לידיעתנו ובנוסף הוכנסו בה דברים שלא היו בבקשת ההקלה המקורית אותה קבלנו.
ברצוננו להגיש ערר לועדה המחוזית על פרסום שלא כלל את כל ההקלות. האם ניתן?
בנוסף, לא ברור לנו מהי סטיה נכרת. האם היא נמדדת באחוזים?
השטח המכסימאלי המותר לבניה באיזור הינו 350 מ"ר. בבית הקיים היו 336 מ"ר. ההקלה שהוגשה לבניה היא של 55 מ'ר ובסך הכל 391 מ"ר? האם 41 מ"ר הם סטיה נכרת?
סך זה אינו כולל את הגבהת הגג באצעות חגורת בטון ואת גג הרעפים בגובה 1.80 מ'. (שכאמור לא הוזכר בפרסום להקלה)
אודה לתשובתכם מאירת העיניים
שלום רב,
בקשות לתוספת שטח בשעור של 6% משטח החלקה הינן בקשות שבשיגרה ונעשות בדרך של הקלה בכפוף לעריכת פרסום לחשיפת הבקשה לציבור להתיחסות. במידה וההתנגדות שלכם לא נתקבלה ולטענתכם קיים פער בין המבוקש למתואר בפרסום באפשרותכם להגיש ערר לועדת הערר המחוזית. ערר זה יועבר בכתב לועדת הערר בעקבותיו תקבלו זימון למועד הדיון. הדיון יתקיים בנוכחותכם ובנוכחות המבקשים ותינתן לכם הבמה להציג טיעוניכם בשנית. בעקבות הדיון בערר קיימת האפשרות שהחלטת ועדת הערר תהיה לקבל את הערר שהגשתם ובכך לשנות את החלטת ועדת המשנה המקומית. המושג "סטיה ניכרת" אינו כמותי אלא בא להגדיר מצב של סטיה מזכויות והוראות תכנית בנין העיר התקפה החלה על החלקה. תקנות חוק התכנון והבניה מאפשרות מגוון סטיות כנ"ל הן לתוספת שטח, מס' קומות, הקטנת מרווחי קווי בנין וכו'…
בהצלחה,
איציק אטינגר, אדריכל ומגשר
שלום אנחנו 2 בניינים שרוצים לבנות מרפסות ויש שכנה שהגישה ערעור על הבקשה להיתר לועדה מקומית ונדחתה ועכשיו היא הגישה ערעור לועדת ערר. במידה והערר הזה גם ידחה (שרוב הסיכויים שזה מה שיקרה כי אין לה טענות קונקרטיות) איך היא עוד יכולה לנסות לחסום את השגת ההיתר וההתקדמות? יש לה עוד מקום לערער על ההחלטה?
שלום רב,
אני מניח שלבקשתכם לתוספת המרפסות נעשה פרסום ומכאן מעמדה של הדיירת להגשת ערר לועדת הערר המחוזית. ככל שתדחה, באפשרותה לפנות למפקחת על הבתים המשותפים שבלשכת רישום המקרקעין (טאבו) אליה אתם שייכים. למפקחת הסמכות לדון בסכסוכי שכנים בבתים משותפים בהיותה שופטת שלום לענין זה בנוסף להיותה מפקחת על הרישום. הליך כנ"ל מתקיים במתכונת דיון משפטי כאשר למפקחת הסמכות לדון גם בטענות קנייניות שאינן בסמכות ועדות התכנון ואף לפסוק הוצאות בסיומו של הדיון. בנוסף לנ"ל באפשרות הדיירת לפנות לבית המשפט להגשת תביעה ולמתן צו מניעה להוצאת היתר הבניה או לביצוע לאחר הנפקתו. בדרך כלל ההתנגדות נפסקת לאחר סיום הדיון שבפני ועדת הערר המחוזית הואיל והתנגדויות ברמה המקומית והמחוזית אינה כרוכה בתשלום כשהמתנגדת יכולה לייצג עצמה ללא עו"ד ובדרך כלל ועדת הערר אינה פוסקת הוצאות.
בהצלחה,
איציק אטינגר, אדריכל ומגשר
שלום
יש לי נכס ביפו באיזור שאין בו תב״א מאושרת.
אני מחכה כבר 25 שנה לתב״א.
עירית תל אביב לא מוכנה לטפל בהגשת תב״א נקודתית ומתעקשת לחכות לתב״א שהיא תכין, מי יודע עוד כמה שנים. בינתיים נפגעות הזכויות שלי.
האם ניתן להגיש את תכניות הבנייה ישר לוועדה המחוזית במקרה זה ?
תודה.
שלום רב
עקרונית ניתן להגיש תב"ע נקודתית שלא בגיבוי/הסכמת הרשות המקומית
הסיכוי להצליח ולאשר תב"ע זו הינו אפסי אם בכלל
עם כל התסכול, הייתי מציע לך להמתין
יום טוב
שלום,
האם זה חוקי שהמשיב יציע לעורר פיצוי כספי כלשהו במטרה שהוערר ימשוך את הערר.
שכן פיצוי כספי הולם יכול לספק את העורר במידה ויש הסכמה. הכוונה לפיצוי שמוסכם הין הצדדים וללא מעורבות הוועדה המחוזית – כלומר בטרם נקבעה וועדה וכו'.
* במידה ומדובר בעורר יחיד שמייצג את עצמו*
אין חוק המונע מהמשיב מלנסות ולהגיע להסכמה למשיכת הערר אם בדרך של הדברות והסבר אם בדרך של הצעה לעריכת שינויים בתכנית על מנת לרצות את העורר ואף במתן פיצוי כספי ככל שהמשיב משוכנע שלעורר נגרמה פגיעה או לקנות שקט תעשייתי לקיצור הליכי הרישוי בברכה
איציק אטינגר
בתמ"א 1/38 (חיזוק ועיבוי), האם ניתן להגיש ערר על החלטת הוועדה המקומית לתת היתר במידה וההיתר שאושר אינו תואם את מה שהובטח לדייר בחתימתו על ההסכם?
האם ניתן להגיש ערר גם במידה והשינויים בהיתר נעשו לאחר שלב הפרסום כתגובה להערות בודק התכניות בוועדה המקומית, שינוי שפוגע מאוד בערך הדירה (הקטנת מרפסת וחסימת חלונות לאור ואיוורור)?
שלום רב,
הרשות המקומית אינה מתערבת במערכת ההסכמות שבין דיירי הבנין ליזם/קבלן ומתפקידה לדון בבקשות התואמות לתמ"א ע"ב תכנוני בלבד
בסמכות הועדה המקומית לדון בנושאים תכנוניים בלבד ולא קנייניים כגון הטיעון לירידת ערך
לפיכך, באפשרותך להגיש ערר המסתמך אך ורק על טיעונים תכנוניים ככל שקיימים
וככל שהבקשה תאושר ע"י הועדה המקומית בניגוד לציפיותיך תוכל להגיש ערר לועדת הערר המחוזית בתוך 30 יום מיום קבלת החלטת הועדה המקומית בבקשה
גם ערר זה יתבסס אך ורק על טיעונים תכנוניים
הגשת הערר וההופעה בעת הדיון בערר בועדת הערר אינה כרוכה בתשלום/אגרה כלשהם וניתנת להעשות גם ללא עו"ד
ככל שנעשתה הפרה מהמובטח בהסכם שמשמעותה פגיעה קניינית/ירידת ערך
באפשרותך לפנות למפקחת שבלשכת רישום המקרקעין (טאבו) של מקום מגוריך ולהגיש תביעה נגד היזם/קבלן
למפקחת 2 כוכבעים האחד כרשמת לרישום בעלויות על נכסים, רישומי הערות אזהרה, משכנתאות וכיו"ב וכובע שני של שופטת שלום
לעניני סכסוכים בבתים משותפים לרבות בעת מימוש תמ"א 38
עריכת שינויים שאינם מהותיים הינם מקובלים ככל שנעשו בהתאם לגורמי תכנון חיצוניים (פיקוד הערוף, כיבוי אש ואח') ו/או עפ"י דרישות הועדה המקומית
עריכת שינויים מהותיים בתכנית יחייבו את היזם/קבלן בעריכת פרסום חוזר וככל שלא יעשה זוהי עילה להגשת ערר לועדת הערר.
חשוב שתפריד בין פגיעה תכנונית כגון חסימת אור, אויר, נוף, סדורי חניה לקויים, העמסת יתר על תשתיות וכויו"ב שבסמכות הועדה המקומית לדון ולהכריע
לבין פגיעה בזכויות קנייניות הגורמות לירידת ערך שהסמכות לדון ולאשר הינן בפני המפקחת על הבתים המשותפים שבלשכת רישום המקרקעין
בהצלחה
איציק אטינגר, אדריכל ומגשר
שלום
האם גם על מכפילי חניות בתמ"א 38 א' שהעירייה בעצמה מחייבת את היזם לעשות יש לי על מה להגיש ערער?
החניות יהיו ממש מול החלון שלי בקומת קרקע….
שלום רב
למרות שהעיריה היא שחייבה המצאת מקומות חניה ניתן לערר על כך לועדת הערר וזאת תוך 30 יום מיום קבלת החלטת הועדה המקומית
לתשומת ליבך לועדה המקומית אין הסמכות לדון בהתנגדות המתבססת על טענות קנייניות כגון ירידות ערך כפי שאתה מציין
אלא לדון בטענות תכנוניות בלבד
ולשם כך תוכל לפנות למפקחת על הבתים המשותפים שבלשכת רישום המקרקעין (טאבו) אליה אתה שייך ולהעלות בפניה טיעון זה
בסמכותה לדון בטענות תכנוניות וקנייניות
בהצלחה
איציק אטינגר, אדריכל ומגשר
שלום רב,
שכני קיבל היתר בניה ובו נכלל מחסן על קו 0 למגרש שלי,
גודל מחסן המותר ע"פ התב"ע הקובעת הינו 6 מ"ר ובגובה תקרה של 2.2 מ'.
חתמתי לשכן ללא בדיקה קפדנית של התכנית מתוך הכרות של הנתונים לעיל.
במהלך הבניה נוכחתי לתדהמתי כי המחסן שעתיד להיבנות הינו בגודל של מעל ל-15 מ"ר,
רוחב הקיר הגובל מעל ל-5.5 מטר ובגובה סופי של 3.9 מ' מעל ה-0.0. כל זאת על החומה הגובלת.
שוחחתי עם השכן והודעתי לו שיחדול מבניית ה"מחסן" אך נעינתי בסרוב.
עצירת העבודה נעשתה רגע לפני יציקת התקרה במחסן בגובה שאינו תואם להיתר הבניה שניתן לו.
הנני מעוניין לערער על ההיתר שניתן לשכן בטענה שגודל המחסן אינו תואם לתב"ע ובכך יש לנכס שלי ירידת ערך פוטנציאלית, פגיעה במעטפת של הנכס שלי ובפרטיותי.
דיברתי עם מהנדס הועדה אך הוא טוען כי קיום ההיתר מכשיר את התכנית גם אם אינה תואמת לתב"ע.
מהיא הדרך להגיש ערר לועדה המחוזית?
או אילו דרכים קיימות להעלות את תלונתי בנושא לאחר שנתקלתי בסרוב מצד הגורמים הרלוונטיים בועדה המקומית.
תודה מראש,
שלום רב,
מתוכן פנייתך הבנתי שלשכנך הונפק היתר בניה להקמת מחסן בשטח של 6 מ"ר ובגובה 2.2 מ' על גבול החלקה.
לבקשה להיתר זה ניתנה הסכמתך ואף נחתמה על ידך
בהערת אגב, המחוקק קבע בזמנו מספר עבודות הניתנות לביצוע ללא קבלת היתר בניה ביניהן
הקמת מחסן כנ"ל ששטחו עד 6 מ"ר וגובהו עד 2.2 מ' בכפוף להנחיות מינהל התכנון והרשות המקומית ככל שניתנו.
ככל שניתן היתר בניה שהינו בתוקף אך שאינו תואם לתב"ע עליו לא חתמת ושפנייתך למהנדס העיר כשלה הרי שהדרך היחידה
הינה פנייה לבית המשפט להוצאת צו מניעה ו/או בקשה לביטול ההיתר בכל מקרה רצוי שתיוועץ עם עו"ד במהלך זה
אין באפשרותך, בשלב זה, לפנות לועדת הערר הואיל ופנייה כנ"ל אפשרית רק בתוך 30 יום מיום קבלת החלטת הועדה המקומית לבקשה
בהצלחה, איציק אטינגר
הוועדה המקומית אישרה שינוי תבע ואישור תוכניות לבקשה של הדירה העליונה לתוספת בנייה על גג שהוא רכוש משותף וזאת למרות התנגדויות של דיירים. האם ניתן להגיש התנגדות לועדה המחוזית על בסיס קנייני ותכנוני כאשר יש התנגדות של מעל ל 30 אחוז מהדיירים?
שלום רב,
ראשית, בהליך אישור התב"ע בשלב הפקדתה, ניתן היה להתנגד לתכנית
משאושרה התב"ע ניתן להגיש בקשה למימוש זכויותיה
מפנייתך, עולה כי 70% לא התנגדו לבניה על הגג ורק 30% התנגדו
סביר להניח שקבלתם הודעה עפ"י תקנה 2 ב' על הגשת הבקשה לבניה בגג שאיפשרה לדיירים להגיש התנגדות לבניה המבוקשת
כבעלי זכות בנכס לא תוכלו להגיש ערר לועדת הערר ככל שהבקשה אינה כוללת הקלה
לא ניתן להעלות בפני ועדות התכנון טענות בדבר ירידת ערך שהן טענות קנייניות
יש להן המנדט לדון ולהכריע אך ורק בטענות תכנוניות ולא קנייניות
ניתן להגיש התנגדות למפקחת על הבתים המשותפים שבלשכת רישום המקרקעין (הטאבו) של אזור מגוריך
למפקחת מעמד של שופטת שלום בסכסוכים בבתים משותפים וזה המקום להעלות טענות קנייניות שבסמכות המפקחת לדון בהן ולהכריע
בהצלחה
שלום רב, אנו מתגוררים בבית דו-משפחתי. בנינו פרגולה תקנית וגדר ביני לבין השכן אשר גבוה ב 30 ס"מ מהמותר ב 2015 וקיבלנו על כך אישור מהשכן דאז אבל לא סידרנו את זה מול העיריה. ב-2017 הבית נמכר לשכנים חדשים אשר שכרו אותו לדיירים בעייתים אשר גרם לסכסוך ביני לבין בעלת הבית (השכנה החדשה). היא התחילה לכתוב מכתבים לוועדה המקומית על זה שהגדר מפריעה לה. כרגע אני עושה היתר בניה והוועדה דורשת שאני אקבל מכתב מהשכנה החדשה למרות שיש לי כבר מכתב מהשכן שהסכים לבניית הפרגולה והגדר והגדר היה מצב קיים כאשר היא קנתה את הבית. השכנה החדשה כמובן דורשת דברים לא סבירים אל מנת שהיא תחתום על אישור. שאני אבנה על חשבוני גדר באותו גובה בצד שלה ושאני אחליף את גג הפרגולה לצבע אחר כי הוא לא נראה לה מבחינה אסטית. השאלה שלי האם אפשר לקבל היתר בניה מבלי לקבל את האישור שלה על כך? והאם אפשר לתבוע אותה על נזקים כספיים שהיא גרמה לי, אם כי הסיבה שהיא עושה את זה היא לא גובה הגדר שמפריעה לה , אלא סחטנות ונקמנות. (היא מסכימה על כך כאשר היא דורשת שאני אבנה גדר באותו גובה בצד שלה)
שלום רב
בהעדר פרטים, אני מבין שהשכנה הינה בעלים/שותפה בחלקה כבעלת בית דו משפחתי,
משכך נדרשת חתימת השכנה כבעלת ענין.
הואיל והשכנה מתנה לדבריך דרישות שאינן סבירות כתנאי לחתימתה, דרוש מהרשות המקומית להביא הבקשה לדיון ללא חתימתה.
במידה והרשות תסרב ויעברו 90 יום מיום הגשת הבקשה תוכל להגיש ערר לועדת הערר המחוזית.
כ"כ ככל שהרשות תדון בבקשה ותחליט על דחיית בקשתך תוכל להגיש ערר כנ"ל.
הגשת הערר אינה כרוכה בתשלום כלשהו אלא אם בכוונתך להיות מיוצג ע"י עו"ד.
הגשת ערר לאחר קבלת החלטה הדוחה את הבקשה חייבת להעשות תוך 30 יום מיום החלטת הועדה
הנימוקים לערר יהיו תכנוניים בלבד ולא קנייניים
בהצלחה
תודה על התשובה. אני בדקתי בטאבו והבית הדו משפחתי של השכנים רשום על בתה של האישה שמתלוננת אלינו ,היא מציגה את עצמה כבעלת הנכס והיא בכלל לא גרה שם. מה אפשר לעשות במקרה כזה? האם זה חוקי?
שלום רב,
קיימות 2 אפשרויות להגשת התנגדות לבקשה
א. התנגדות שכן שהינו כלול בחלקה (כדו-משפחתי) התנגדות זו מוגשת על בסיס הודעה לפי סעיף 2 ב'
הנותן לבעלי הזכות בנכס להגיש התנגדות על בסיס תכנוני ולא קנייני
במצב המתואר הזכות להגשת התנגדות זו היא של בעלת הנכס הרשום קרי הבת עליה רשום הדו-משפחתי במקרה זה הדיון בבקשה יערך ללא
נוכחות המתנגדת ואתה ורק כתב ההתנגדות יקרא בעת הדיון. על התנגדות לפי סעיף 2ב' הנ"ל לא ניתן יהיה למתנגדת להגיש ערר לועדת הערר המחוזית
ב. ככל שההתנגדות מתבססת על פי סעיף 149 לחוק התכנון והבניה בגין בקשה להקלה כגון לתוספת זכויות בניה בשעור של 6%,
בקשה לסטיה מקו הבנין הסטטוטורי וכו'… הרי שהזכות עומדת גם לבת וגם לאם
בדרך כלל, במקרה זה הדיון אמור להתקיים בנוכחות הצדדים וככל שהחלטת הרשות המקומית אינה משביעה רצון המתנגדת או אותך
ניתן להגיש ערר לועדת הערר המחוזית ולקיים דיון נוסף לשינוי החלטת ועדת המשנה המקומית
הייתי מציע לך בכל מקרה לקרוא את כתב ההתנגדות ולהערך למתן תשובות לטענות שהועלו
בהצלחה!
שאלה 1: האם וועדת ערער לתכנון ובניה יכולה לחייב בהוצאות את המערער ?
שאלה 2: האם מערער יכול למשוך את הערעור שהגיש לוועדת ערער ?
תודה מראש
1. ועדת הערר יכולה לחייב את מגיש הערר בהוצאות.
בדרך כלל ועדות הערר נמנעות מלחייב כל עוד הערר הוגש בתום לב
2. העורר רשאי לפנות לועדת הערר בבקשה למחיקת/משיכת הערר
ובדרך כלל הבקשה נענת בחיוב ואף ללא נימוק כלשהו
שלום רב,
אני גר ביישוב ושטח המגרש שלי הוא 800 מ"ר,
הגשתי בקשה להיתר לבניית חנייה ( כיום יש חנייה לא מקורה משותפת לשכן שלי ולי, בבקשה ביקשתי להרחיב את שטח החנייה שלי ל25 מ"ר מקורה ולבנות גדר קלה מפרידה וזאת על פי התב"ע,
בבקשה שהגשתי ישנם מספר סעיפים אשר כולם על פי התב"ע למעט מיקום בריכת שחיה שלא בקווי הבניין, זוהי ההקלה היחידה שהתבקשה,
ישנו ברחוב שכן מאוד מאותגר שגרם לארבעה שכנים נוספים להתנגד לבקשתי, והסעיף אשר מפריע להם הוא רק נושא החנייה, האם יש סיכוי כי וועדה מקומית לא מאשרת בקשה שבתוך התב"ע בשל כמות מתנגדים?
האם לאחר האישור למתנגדים יש היכן לערער על החלטת הוועדה?
תודה על תשובתך
גלעד שלום,
ככל שהבקשה להרחבת החניה וקירויה תואמים להוראת התב"ע הרי שלשכנים אין כל מעמד להתנגד. במצב זה רק לשכן שהינו הדו משפחתי שלך הכלול בחלקך מעמד להתנגד גם אם הבקשה תואמת לתב" ע.
ככל שהבקשה נסמכת על הקלה שחייבה אותך בפרסום הרי שלשכנים הזכות להגשת התנגדות. יתכן והסטיה שבקו הבנין לבריכה מחייב בהקלה כנ"ל. ההתנגדות אמורה להסתמך על נימוקים תכנוניים בלבד שבסמכות הועדה המקומית לדון ולהכריע בהם. ריבוי התנגדויות אינה ערובה לקבלת החלטה המצדדת במתנגדים אלא על פי נסיבות העניין לגופו. תביא בחשבון שבמידה והועדה המקומית תחליט על אישור בקשתך ודחיית טענות המתנגדים יהיה באפשרותם להגיש ערר על כך לעדת הערר המחוזית אליהם אתם שייכים. במקרה זה תדרש להמציא תגובה לכתב הערר לעדת הערר ולהופיע עם המתנגדים להגן על בקשתך
בהצלחה.
היי
אני דייר בקומת קרקע בבנין בו מתבצע תמ"א 38( חיזוק מבנה) אנחנו נמצאים ממש לפני התיר בנייה חלק מאגרות שולמו.
החלטת הוועדה היתה לפני פחות משנה ששם חייבו את היזם לעשות מספר חניות מכסימלית כדי להתקדם בפרויקט… ויצא שזה 4 חניות. והוחלט אחרי הרבה אפשרויות ש4 חניות אפשר לעשות רק על ידי מכפילי חניות. המפילים יהיו ממש מול החלון של הבית, מה שיגרום לי ולשכן נזק עצום שזה מבחינת רעש, ישן, מפסידים את כל חצר הבנין, ומבחינת ירידת ערך של דירה עם מכפיל מולה.
בנוסף היזם מוכר את החניות האלה….
השאלה עד מתי ניתן להגיש ערער? (החלטה היתה לפני 10 חודשים אבל התוכניות השתנו)
היזם יכול למכור את החניות האלה?
האם יש מצב לשנות את זה גם אחרי ההיתר בניה? (להחליף בחניות רגילות עם אותו מספר חניות או פחות אם אין ברירה)
אני מציין שגם היזם לא רוצה כל כך לעשות מכפילים אבל העיריה היא המחליטה.
תודה על תגובתכם…
שלום רב
הואיל ואיני בקיא בכל פירטי הליך מימוש התמ"א באשר לתנאי חוזה ההתקשרות של הדיירים עם היזם ולדרישות העיריה
הרי שתגובתי שלהלן נעשית על סמך הנתונים שהעברת לי בפנייתך בלבד
הואיל והליך הוצאת ההיתר נמצא ביישורת האחרונה הרי שלא ניתן להגיש ערר על החלטת הועדה המקומית
ערר ניתן להגיש לועדת הערר המחוזית בתוך 30 יום מיום קבלת החלטת הועדה המקומית
סביר להניח שבתחילת ההליך של התמ"א חתמתם כדיירים/בעלים על חוזה עם היזם אליו צורפו תכניות על פיהם תמומש התמ"א
ככל שבתכניות הנ"ל לא מופיעות החניות הנזכרות על ידך ואין בחוזה פיסקא המאפשרת ליזם גמישות
בשינוי התכניות הנ"ל לענין מיקום ומספר החניות הרי שיש באפשרותך להתנגד למימוש לאור סטיה מהותית מההסכם עם היזם
במידה ולא תזכה לאוזן קשבת מצד היזם הרי שבאפשרותך לפנות לבית המשפט כמובן שפנייה זו כרוכה בעלות שכ"ט עו"ד
וככל שתביעתך תידחה תהיה חשוף לחיוב בהוצאות ופיצויים לצד הנתבע
לפני הגשת תביעה בבית המשפט אציע לך להגיש התנגדות למפקחת על הבתים המשותפים
שבלשכת רישום המקרקעין (הטאבו) למפקחת בנוסף לתפקידה השוטף תפקיד של שופטת שלום
בעניני סכסוכים בבתים משותפים היא יכולה לברר את ההתנגדות גם על בסיס קנייני כגון ירידות
ערך ופסיקתה מחייבת את הצדדים כמו בכל הליך משפטי לשם כך עליך להגיש התנגדות למפקחת בכתב עם פירוט טענותיך.
רצוי שהתביעה תוגש בשימך ואולי בשם דייר/ים נוסף/ים ע"י עו"ד
הדיון יתקיים במשרדיה של המפקחת.
עליך להביא בחשבון שגם בהליך זה ככל שהתנגדותך תידחה ע"י המפקחת בסמכותה לחתום בשימך על התכנית ואף לחייב
אותך בהוצאות ובפיצויי כנזכר לעיל.
הייתי מציע לך בשלב ראשון לנסות ולהדבר עם היזם הנסיון לשינוי מיקום החניות ברוח טובה
ורק אחר כך לפנות בתביעה למפקחת כנזכר לעיל.
את ההליך עם המפקחת רצוי שתתחיל מיידית טרם הנפקת היתר הבניה. פנייה לבית המשפט להוצאת
צו מניעה תוכל להעשות גם לאחר הנפקת ההיתר
בהערת אגב, במימוש תמ"א 38 אין חובת המצאת מקומות חניה ולמקרה של חוסר ניתן להמירן בתשלום לקרן חניה עירונית
בהצלחה
איציק אטינגר, אדריכל ומגשר
שלום וברכה,
לפי הבנתי הגשת ערער על החלטת ועדה מקומית נעשית לועדת ערר שהיא מחוזית.
והבנתי גם שהגשת הערר יכולה להיות עד 30 יום מיום החלטת הועדה.
א. האם הבנתי נכון?
ב. האם 30 ימי עסקים? איך סופרים 30 יום בזמן החגים? והאם שבתות נספרות כחלק מה30 יום?
שלום, לימור
במענה לפנייתך אכן הבנת נכון. הגשת ערר על החלטת הועדה המקומית תעשה לעדת הערר המחוזית לה שייכת הרשות. הגשת הערר תעשה בכתב בתוך 30 יום מיום קבלת החלטת הועדה המקומית. ספירת 30 הימים כוללת שבתות אך לא ימי חג. בהצלחה
איציק אטינגר, אדריכל ומגשר
שלום
הגשתי כבר ערר לוועדה המחוזית על החלטות של הוועדה המקומית בענין תמ"א 38 מסלול חיזוק ותוספות.
1) האם אני יכול להוסיף טענות נוספות (חדשות) בכתב לערר שהגשתי? כי התגלו לי דברים חדשים שלא ידעתי מהם כלל, אם כן, איך אפשר לעשות זאת, כלומר מה הנוהל לכך?
2)האם ביום הדיון עצמו אפשר להוסיף טענות חדשות שלא כתבתי בערר? אם לא, האם יש החרגות שיאפשרו בכל זאת וכגון דברים שהתגלו לאחר הגשת הערר?
3)האם אני אמור לקבל את תשובתם של המשיבים בערר, לפני הדיון עצמו, בדואר או באימייל?
4) האם הדיון שנקבע יהיה דיון יחידי בלבד או שיתכנו עוד כמה בהמשך?
5) האם אני יהיה מוגבל בזמן שיינתן לי בפני וועדת הערר כי בוועדה המקומית הייתי מוגבל בזמן ובקושי השלמתי משפטים
תודה רבה
שלום רב
במענה לפנייתך, אך בהעדר פרטים לסיבת הגשת הערר, אתכבד להשיבך כלהלן:
1. לא ניתן להוסיף טענות נוספות/חדשות לכתב הערר שנשלח
2. בדרך כלל לא ניתן להוסיף טענות על אילו שלא הופיעו בכתב הערר כפי שמקובל בהליך משפטי. יחד עם זאת הואיל ומדובר בדיון פנים אל פנים
ולאור העובדה שלטענתך התגלו ממצאים חדשים שלא היו ידועים בעת כתיבת הערר תנסה להעלותם בע"פ בעת הדיון.
3. המשיבים נגדם הגשת הערר אמורים בדרך כלל להגיב על כתב הערר בכתב ולהעביר לך עותק מתגובתם טרם קיומו של הערר
4. בדרך כלל מתקיים דיון אחד בלבד. ייתכן ואם ועדת הערר תשתכנע לאפשר לך להעלות טיעונים חדשים שלא הועלו בכתב הערר
יקבע מועד חדש לתגובת המשיבים או שתינתן להם האפשרות להגיב על כך בכתב בלבד ללא קיומו של דיון נוסף.
קיימת גם אפשרות שועדת הערר תרצה לקיים דיון באתר להתרשמות בנוכחות הצדדים.
מאחר ואיני בקיא במהות הערר איני יכול לקבוע נחרצות על מספר הדיונים הצפוי אך מנסיוני ככל שמדובר בערר שיגרתי בדרך כלל מתקיים דיון אחד בלבד.
5. הדיון בערר יפתח בהצגת נתוני בסיס להבנת הערר בדרך כלל ע"י נציג הועדה המקומית. בהמשך תינתן לך זכות הדיבור להצגת הערר. הייתי מציע
שתתכונן למעמד זה להצגה עינינית וממצה של הערר. ככל שלא תהיינה חזרות והטענות יוצגו כנדרש לא תוגבל בזמן.
לאחר מכן ינתן למשיבים להשיב על טענותיך.
בסיום תינתן לך זכות הדיבור האחרונה לאחר ששמעת את טענות המשיבים.
בכל מקרה אם יש לך הרגשה שמאיצים בך ולא נותנים לך להעלות את מלוא טענותיך הואל נא להעיר על כך בעת הדיון ולעמוד על כך שזו זכותך.
בהצלחה
שלום,
כתבת שאין בסמכות ועדות התכנון המקומית והמחוזית לדון ולהכריע בטענות קנייניות. מה לגבי מקרה בו ניתן פסק דין בעניין מסוים, ומבקש ההיתר מתכנן את ביתו בניגוד לפסק הדין שניתן, ותכניתו אושרה על ידי הוועדה המקומית, האם הוועדה המחוזית תתחשב בפסק הדין אם יוגש כראיה בערר?
המצב המתואר על ידך הינו היפוטתי ולא מציאותי.
הועדה המקומית תכבד את פסיקת בית המשפט ולא תקדם תכנית המנוגדת לפסיקת בית המשפט.
למקרה של אי כיבוד החלטת ביהמ"ש עליך לפנות לבית המשפט לקבלת צו מניעה להנפקת היתר בניה המנוגד לפסיקת ביהמ"ש.
איציק אטינגר, אדריכל ומגשר
שלום גלעד הגשתי היתר בניה בו אושרה בניית פרגולה מבטון.שנתמכה בקורת בטון לכל אורך החזיתלאורך 10מטר במרחק 90 סמ מקו הבניין. לאחר הגשת הבקשה להיתר בניה בשלב תכנון מפורט תוכננה אותה קורה על ידי הקונסטרוקטור שהורה לבצע את חיבור הקורה לקיר החזית בחיבורי בטון רחבים מאד (שני חיבורים של כ2מ"ר כל אחד). כיום מכון הרישוי מסרב לתת אישור לבקשת היתר שינווים בטענה שאין מדובר בפרגולה.הואיל והחיבורים רחבים מדי ומייצרים קירוי לשטח המצוי תחתם.. שאלתי אליך היא מה הנימוקים שיתקבלו בערר:
1. מניעה בטחחותית.תצהיר קונסורוקטור כי החיבור נעשה מנימוקים קונסטרוקטיביים לבטיחות בלבד ונעשו בתום לב ולא ניתן לשנותו כעת מבלי לסכן את הבניין.
2. החלק המקורה אמנם רצוף אך אינו מהווה יותר מ50% משטר הפרגולה הכולל. ועל פי ההגדרה החוקית יכול להתקיים כפרגולה עם 50% קירוי בלבד.
3. התחייבות של המבקש שלא יעשה בשטח שמתחת הפרגולה כשטח שירות לאכסון או למחסה מסוג כלשהו.
בתודה מראש
שלום רב
בהעדר פרטים ותכנית ההתיחסות הינה בערבון מוגבל.
לאור העובדה שעצם הקמת הפרגולה בגודלה ובמקומה אושר והמחלוקת הנוכחית הינה רק לעצם אופן המימוש לא הייתי מזדרז להגיע לערר.
הייתי מנסה בעיצה אחת עם הקונסטרוקטור להגיע להבנה אשר לגובל הקורה של ה-2 מ':
א. חירור הקורה ע"י יצירת "חורים: ההופכים אותה לקלה יותר ופתוחה יותר. כידוע חלק מהבטון אינו משחק תפקיד בחישוב
הסטטי וניתן ל"חרר" הקורה מבלי שיפגע החישוב הסטטי שלה.
ב. הפיכת קורת הבטון לקורת/ות פלדה אשר יפחיתו את הנפחים ויתנו תוצאה דומה.
ג. תכנון קורה עליונה או קורה שחלקה עליונה וחלקה תחתונה
אני מבין שקורה יורדת בשעור של כ-2 מ' הופכ את הפרגולה סגורה מ-3 כיוונים דבר שאינו מקובל בד"כ על הרשויות.
התחייבות לאי סגירת הפרגולה אינה מהווה טיעון קביל.
במידה הינכם מוגבלים בזמן תגישו את הערר בעילת סרוב לבקשה ע"מ לשריין הזמן ובמקביל תכנסו למו"מ עם הרשות המקומית.
גם במהלך הדיון בערר תוכלו להציע הצעות אלטרנטיביות לקורה
בהצלחה
ברגע שניתן היתר בניה לבניינים בוועדה בעירייה והוגש ערעור בוועדה המחוזית שנדחתה ונפסק הוצאות משפט , והוגש לבית המשפט העליון ערעור על החלטת המחוזי ובמקביל לוועדת ערר
1. , האם לוועדת ערר יש סמכות לשנות החלטת מחוזי?
2. האם לוועדת ערר יש סמכות להוראת עצירת ביצוע עד החלטת העליון? למרות שהמחוזי דחה את ההצעה
תודה
שלום רב
בהתאם לפנייתך,בהתאם להבנתי בתאור הקצר, הועדה המקומית הנפיקה היתר בניה.
על מעשה זה הגשתם ערר לביהמ"ש המחוזי (כנראה כתביעה מינהלית) אשר אישר את החלטת הועדה המקומית ודחה את הערר ואף פסק הוצאות נגדכם.
אני מניח שבין לבין הגשתם גם ערר לועדת הערר המחוזית טרם הגשת הערר למחוזי שגם היא דחתה את הערר.
כרגע הוגש ערר לעליון ואתם ממתינים לתוצאות הדיון.
לשאלתך:
1. הואיל וביה"מש המחוזי דחה את הערר הרי שהחלטת הועדה המקומית שרירה וקיימת וההיתר שניתן על ידה תקף.
הואיל והמחוזי דחה את הערר שלכם הרי שהועדה אינה משנה דבר בהחלטת המחוזי.
במצב דברים זה, בעל ההיתר רשאי להתחיל בבצוע העבודות בכפוף להיתר הבניה שקיבל.
2. לא הבנתי מעמדה של ועדת הערר בעיתוי זה לאחר פסיקת המחוזי.
3. בשלב זה, על מנת לעצור את ההליך, עליך לפנות לביהמ"ש ולבקש צו מניעה למימוש ההיתר ולתחילת ביצוע העבודות בפועל עד לסיום הדיון בעליון.
ככל שביהמ"ש ישתכנע בחיוניות הוצאת הצו, יעצר ההליך.
תביא בחשבון שככל והערר ידחה תהיה חשוף לחיוב בהוצאות עפ"י פסיקת ביהמ"ש.
בהצלחה