האחריות לשמירה על יציבות הבנין

לאחרונה התבשרנו על קריסתו של בית משותף בחולון.

נשאלת השאלה מי אחראי לבדיקת יציבות הבנין מסגרת אחזקתו השוטפת.

בבנין משותף, האחריות הינה של דיירי הבנין באופן חד משמעי.

עליהם לעקוב אחר מצבו של ביתם ולמקרה של היווצרות סדקים, שקיעות ו/או התרופפות חלקי בנין, עליהם להזמין על חשבונם בדיקה של מהנדס בנין לקבלת חוות דעת.

קיימת גם האפשרות לפנות לאגודה לתרבות הדיור לקבלת חוות דעת כנ"ל ממהנדס שיופעל מטעמה ובתנאי שהבנין רשום כחבר באגודה.

בדרך כלל חוות הדעת תהיה לעריכת תיקונים מקומיים כגון חשיפת הברזל שהחליד וגרם לסדיקה ולנפילת חלקי בטון ניקויו וכיסויו בבטון מסויים. במקרים מסויימים התיקון יכלול גם את החלפת חלקי הברזל החלודים בחדשים.

פעולות אלו יעשו ביוזמת דיירי הבנין ועל חשבונם ובאחריותם.

כל  הפעולות הנ"ל תהיינה יזומות ע"י דיירי הבנין כשבסיומן אין חובת דיווח ועירוב הרשות המקומית.

לחילופין, באפשרות דיירי הבנין לפנות למהנדס הרשות המקומית לקבלת חוות דעתו. במקרה זה הפנייה והביקור של מהנדס הרשות אינם כרוכים בתשלום כל שהוא.

יחד עם זאת, ככל שמהנדס העיר מחליט שהממצא/ים הינם מסוכנים, בסמכותו להכריז על הבנין כבנין מסוכן.

ההכרזה יכולה להיות על פריט מסוים שכשל כגון מעקה גג שמתפורר הדורש תיקון מקומי ועד להכרזה כללית שהבנין הינו מסוכן דורש חיזוק ו/או הריסה לרבות פינוי דייריו.

חוות הדעת של המהנדס הפרטי המופעל על ידי הדיירים אינה מוגבלת בזמן ליישום מסקנותיו.

לחילופין, הטיפול הנדרש עקב הכרזת מהנדס העיר על המבנה כמסוכן הינו מוגבל בזמן.

בסיום עבודות השיקום על הדיירים לזמן את מהנדס העיר לבדיקת העבודות ואישורן.

אי עמידה בלוחות הזמנים שבו קבע מהנדס העיר בצו הבית המסוכן יכול להוביל לביצוע התיקונים הנדרשים על ידי העיריה בעלויות גבוהות יחסית ו/או העמדה לדין על אי עמידה בקיום הצו.

לסיכום, בניגוד להשערה הרווחת, לרשות המקומית, אין הסמכות החוקית והיכולת, לערוך בדיקות שגרתיות ליציבות הבניינים שבתחום בשטח שיפוטה. הסמכות לכך, ניתנת לרשות המקומית, אך ורק כאשר דיירי הבנין פונים למהנדס הרשות המקומית לבדיקת חשד פגיעה ביציבות הבנין שלהם.

זכות הציבור להגשת התנגדות לתכנית

כידוע, חוק התכנון והבניה מאפשר הגשת התנגדות לתכנית לכל מי שחש שהתכנית עלולה לפגוע בו.

ההתנגדות חלה בשני מקרים:

  • הגשת התנגדות לתכנית מתאר/בנין עיר לסוגיה הן לבעלי נכסים שבתחום התכנית והן לאלו הגובלים ואף המרוחקים ממנה.
  • הגשת התנגדות לבקשות הכוללות הקלות במסגרת הליכי רישוי לקבלת היתר בניה.

א. הגשת התנגדות לתכנית.

כל תכנית מתאר/בנין עיר חייבת בהפקדה במסגרת הליכי אישורה. מטרת ההפקדה הינה לחשוף     את הוראותיה לכלל הציבור. משך ההפקדה הינו 60 יום.

הפקדת התכנית מחייב ביידוע הציבור על ידי הצבת שלטי פרסום בסביבות תחום התכנית ופרסום על הפקדתה ב- 3 עיתונים נפוצים  שאחד מהם הינו מקומון. הפרסום כולל את פרטי התכנית, מיקום התכנית, מטרותיה והמידע אודות המיקום  בו  ניתן לעיין בתכנית, אופן ומשך הזמן להגשת  ההתנגדות. ההתנגדות תוגש במהלך 60 ימי הפקדת התכנית.

הגשת התנגדות תעשה על בסיס השפעת התכנית על המתנגד מסיבות של: שינויים ביעודיי הקרקע והשימושים,  זכויות בניה המוצעות, גובה הבנינים המוצע, שינויים בקויי הבנין, מספר יחידות הדיור והשפעת היקפי הבניה על התשתיות בדגש על פתרונות של חניה ותנועה.

ההתנגדות תעשה בכתב מלווה בתצהיר המאומת על ידי עורך דין. ככל שההתנגדות מתיחסת לנושאים ספציפיים מומלץ להסתייע בבעלי מקצוע כגון: אדריכל, יועץ תנועה וחניה, שמאי, קלימטלוג וכו'… מומלץ להעזר בעורך דין לניסוח ההתנגדות ולהצגתה בועדת התכנון.  בתכניות מסוג איחוד וחלוקה הכוללות טבלת איזון והקצאות, ניתן להגיש התנגדות לגובה התמורות המוצעת לבעלי הנכסים שבתחום התכנית.

תכניות מהסוג הנ"ל יכולות להיות בסמכות הועדה המקומית ו/או בסמכות הועדה המחוזית. בדרך כלל, המתנגדים והמשיבים יוזמנו לדיון בפני הועדה תוך מתן האפשרות לשטוח נימוקיהם להתנגדות ולמשיבים להשיב.

ככל שהועדה מחליטה על דחיית ההתנגדות ו/או על קבלתה באופן חלקי, באפשרות המתנגד לעתור לבית המשפט לעינינים מנהליים במקרים בהם נפלו פגמים בהליכי אישור התכנית. גם אם ההתנגדות נדחתה והתכנית אושרה, ניתן להגיש התנגדות על ירידת ערך במקרקעין שבתחום התכנית או במקרקעין גובלים. תביעת הפיצויים תעשה לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה ויכולה להיות מוגשת עד 3 שנים מיום אישור התכנית.

ב. הגשת התנגדות לבקשה להיתר בניה.

בבקשות להיתרי בניה  בבתים הכוללים מספר בעלים יש ליידע את שאר הבעלים על הגשת הבקשה ולקבל התיחסותם. יידוע זה יעשה על ידי משלוח הודעות מטעם הרשות המקומית בדבר הגשת הבקשה, פרטיה וכו'… התנגדות לתכנית תעשה בכתב ותוגש לועדה המקומית בתוך 14  יום מיום קבלת ההודעה. במקרה זה, ככל שהועדה תחליט על דחיית ההתנגדות אין באפשרות המתנגד לפנות לועדת הערר המחוזית.

בקשות לקבלת היתר בניה הכוללות הקלות ו/או מימוש תמ"א 38 ו/או בקשות לשימוש חורג חייבות בפרסום ליידוע הציבור  להתיחסות. ההתנגדות תעשה בכתב ותסתמך על נימוקים תכנוניים בלבד ותוגש לועדה המקומית בתוך 30 יום מיום קבלת ההודעה. אין להעלות נימוקים קנייניים כגון ירידת ערך בהעדר סמכות הועדה להכריע בהן. במרבית הועדות, הדיון יתקיים בנוכחות המתנגדים והמשיבים ורק לאחר שמיעת הצדדים תחליט הועדה על דחיית ההתנגדות, קבלתה בחלקה ו/או במלואה.

למקרה של דחיית ההתנגדות במלואה או בחלקה ברשות המתנגד להגיש ערר לועדת הערר המחוזית. ערר זה יוגש בכתב בתוך 30 יום מיום קבלת החלטת הועדה. גם במקרה זה הנימוקים יהיו תכנוניים בלבד בהעדר סמכות הועדה מלדון בנושאים קיניניים. הדיון בערר יתקיים בנוכחות הצדדים כשבסמכות הועדה לקבל ההתנגדות במלואה או בחלקה ו/או לדחותה מהנימוקים שיופיעו בהחלטתה.

ככל שהועדה החליטה על דחיית ההתנגדות ו/או קבלתה בחלקה, באפשרות  המתנגד לעתור לבית המשפט לעיניינים מינהליים כנזכר לעיל. במידה וקיימים נושאים קנייניים הדורשים התיחסות, ניתן לפנות למפקחת על הבתים המשותפים שבלשכת רישום המקרקעין המשמשת גם כשופטת שבסמכותה לדון ולהכריע בנושאים כנ"ל ואף אחרים.

תשלום עבור דיור חלוף במימוש תמ"א 38

כידוע,  מימוש תמ"א 38 יכול להתבצע בחלופת עיבוי דהיינו ביצוע הרחבות דירות קיימות ותוספת קומות חדשות למימון הפרויקט או בחלופת הריסה ובניה דהיינו הריסת הבנין הקיים והקמתו מחדש על בסיס סל זכויות של תכנית בנין העיר החלה על החלקה בתוספת זכויות התמ"א.

לתשומת לב דיירי הבנין בו מיושמת התמ"א:

במקרה של יישום חלופת הריסה ובניה, מקבלים הדיירים, תמורה עבור דיור חלוף למשך הבניה. תשלום זה המהווה קבלת דמי שכירות הינו פטור ממס בכל סכום שהוא.

לחילופין, במקרים מסויימים, קבלת תשלום כנ"ל ביישום חלופת עיבוי יחוייב במס בהתאם לקבלת דמי שכירות כלומר פטור מלא ממיסוי, נכון להיום, עד לסכום של כ-  -.5000 ש"ח וכל סכום שמעבר לכך יחוייב במס כחוק.

דחיית מועד יישום הרפורמה ברישוי – צו התכנון והבניה (תיקון 101) התשע"ז 2016

שר האוצר, מר משה כחלון, בתוקף סמכותו, דחה את מועד תחילת היישום לענין הפעלת מכוני בקרה פרטיים לעריכת בקרות תכן וביצוע לבנינים חדשים הכוללים 6 יח"ד לפחות ושגובהם אינו עולה על 29 מ' ממפלס הכניסה הקובעת לבנין.

דחית השר נעשתה ליום ה – 1.1.2017.

כזכור, השר דחה עד כה מספר פעמים מועד תחילת פעילות המכונים הנ"ל.

הפעם ניצל את סמכותו האחרונה לאור העובדה שבסמכותו לדחותה עד לשנתיים ימים מהתאריך המקורי – 2015.

דחייה זו נעשתה הואיל:

  • אין מספיק בקרים ובקרים מורשים המוסמכים ע"י מינהל התכנון, רשות כבאות והצלה ופיקוד העורף.
  • לא ניתנו תעודות לבוגרי קורסי רשות הכיבוי ופיקה"ע לבקרים שסיימו בהצלחה לאור מחלוקות עם מינהל התכנון.
  • העדר מכוני בקרה שאושרו והוסמכו ע"י הרשות הלאומית להסמכת מעבדות. (עד היום הוסמכו 3 מכונים בלבד).
  • לא ניתן לקבל רשיון הפעלה למכון בהעדר מינויו של גורם מוסמך לנ"ל במשרד האוצר, העדר טפסים להגשת הבקשה ושהתקנות להתנהלות מכוני הבקרה טרם פורסמו ברשומות לרבות גובה האגרות המשולמות למכון עבור עריכת בקרת התכן והביצוע.

הדחיות הנ"ל גורמות לחוסר אמינות במערכת באשר למוטיבציה של ציבור האדריכלים והמהנדסים מלהשתתף בקורסי הבקרה וליזמים להקמת מכוני בקרה.

רבים חושבים, שבמצב דברים זה, הרפורמה לא תצא אל הפועל כלל ומשכך, חבל על הזמן והכסף.

דחיית מועד חובת הגשת בקשות באופן מקוון

כזכור, תיקון 101 לחוק התכנון והבניה, מחייב בהגשת בקשות לקבלת מידע להיתר ובקשות לקבלת היתר בניה על נספחיהם באופן ממוחשב/מקוון.

לאור פניות רבות מצד עורכי הבקשות, אדריכלים ומהנדסים, על כך שקיימים כשלים רבים ברבות מרשויות התכנון בהעדר אמצעי חומרה ומיומנות מקצועית של עובדי הרשות המקומית, חתם שר האוצר, מר כחלון, על הוראת שעה למשך שנתיים לאפשר הגשת בקשות כנ"ל במתכונת המקורית שלא באופן מקוון.

הוראת שעה זו מתייחסת אך ורק לאותם המקרים בהם קיימים הכשלים שאינם מאפשרים את ביצוע ההליך המקוון.

בשאר רשויות התכנון, בהם ניתן להגיש באופן מקוון, יתבצע ההליך כמתחייב מתיקון 101.

אושר תיקון 3 א' לתמ"א 38

ביום 8.12.2016, אישרה ממשלת ישראל את תיקון מס' 3 א' לתמ"א 38.
תיקון זה נעשה לאור חוות דעתו המצמצמת את זכויות הבניה של המשנה
ליועץ המשפטי לממשלה שניתנה בעקבות מחלוקת ואי בהירות לאופן חישוב
זכויות הבניה בעת מימוש התמ"א בחלופת הריסה ובניה (38/2).
השינוי המהותי שבמתן זכויות הבניה שעפ"י התיקון הינו שהוא נעשה
בהתיחס לשטחו, מס' קומותיו ומס' יחה"ד הקיימות בבנין הקיים שבהיתר.
תיקון 3 א' כולל:

  1. מימוש מלוא זכויות הבניה מכוחן של תכניות בנין עיר תקפות החלות על החלקה.
  2. לכל יחידת דיור חדשה יתווסף ממ"ד תקני כשטח שרות בנוסף לזכויות התבעיו"ת.
  3. זכויות התמ"א ינתנו באופן מדורג עפ"י מצב הבנין הקיים בהיתר טרם הריסתו:
    1. לבנין קיים בהיתר בן קומה אחת- ניתן יהיה להוסיף 1.5 קומות
    2. לבנין קיים כנ"ל בן 2 קומות- ניתן יהיה להוסיף 2.5 קומות
    3. לבנין קיים כנ"ל בן 3 קומות- ניתן יהיה להוסיף 3 קומות
    4. לבנין קיים בהיתן בן 4 קומות ויותר- ניתן יהיה להוסיף 3.5 קומות.
  4. לא ניתן להכליל במנין הקומות קומה עליונה ו/או קומת עמודים מפולשת
    שהבינוי בהן קטן משטח של 50% משטח קומה טיפוסית.
  5. שטח קומת תמ"א חדשה יהיה בהתאם לשטח קומה טיפוסית בבנין שבהיתר
    טרם הריסתו ובתוספת של 13 מ"ר לכל יח"ד כקיים בבנין הקיים. במנין שטח הקומה הקיימת יכללו כל סוגי השטחים למעט מרפסות לא מקורות.
  6. מספר יחה"ד החדשות בקומות התמ"א יהיה כמספר יחה"ד שבבנין הקיים.
  7. קומת עמודים מפולשת שהבניה בה עולה על 50% משטח קומה טיפוסית
    והנכללת במנין קומות הבנין, ניתנת להרחבה עפ"י זכויות התמ"א, עד לשטח
    קומת תמ"א טיפוסית כנזכר לעיל ובקיזוז השטח הקיים למרות הריסתו.
  8. יחד עם זאת, ניתן להכליל קומת עמודים מפולשת עם בינוי הנמוך מ- 50%
    במנין קומות הבנין, אך במקרה זה לא ניתן יהיה להרחיבה.
  9. תותר הקמת מרתף עד למלוא גודל החלקה למטרות חניה, חללים טכניים
    ומחסנים דירתיים בשעור של 6 מ"ר לכל יח"ד חדשה. לא ניתן לנייד שטחים
    אלו לקומות אחרות. יחד עם זאת יש להמציא פתרון לחילחול מי נגר כמתבקש מתכנית תמ"א34/ב/4.
  10. הועדה המקומית רשאית לדרוש כתב שיפוי עפ"י סעיף 197 כנגד תביעות נגד.
    הועדה. כתב השיפוי יתיחס אך ורק לשטחי הבניה שמכח זכויות התמ"א.
  11. הבנין יתוכנן במסגרת קווי הבנין הסטטוטוריים שבהתאם לתכניות בנין ערים.
    רק במקרה ולא ניתן יהיה לממש הזכויות במסגרת זו, ניתן יהיה לגלוש לקווי
    הבנין המקלים שעפ"י התמ"א דהיינו: 2 מ' לחזית ולצדדים ו- 3 מ' לחזית העורפי.
  12. סעיף 22 לתמ"א העוסק בסמכות הועדה לשקול הבקשה למימוש התמ"א תוקן
    בכך שהמילה מגרש בוטלה ומשכך סמכות הועדה הורחבה בבואה לדון בבקשה
    על בסיס העמסה על תשתיות קיימות שבסביבה ולא רק במגרש בו נתבקש המימוש.
  13. מימוש הזכויות הנ"ל ניתנות למימוש בכל חלקה עליה חלה תכנית בנין עיר
    המאפשרת בניה של 2 קומות ויותר.
  14. כזכור תמ"א 38 אינה חלה על בנינים שהיתר הבניה הונפק לאחר ה- 31.12.1979,
    אשר מסומנים להריסה מכח תכנית או צו שיפוטי. בבנינים המיועדים לשימור
    תמומש התמ"א בהתאם להוראות השימור.

דחיית מועד כניסה לתוקף של הליכי רישוי זמין מכח רפורמת התכנון – תיקון 101

ביום 31.11.2016, חתם שר האוצר כחלון על תקנה המאריכה את מועד כניסתו לתוקף של הרישוי הזמין שעל פי רפורמת התכנון-תיקון 101. המדובר בבקשות להיתרים שעינינם מבני מגורים חדשים הכוללים 6 יחידות דיור לפחות להן כניסה משותפת או חדר מדרגות משותף ושאינו מוגדר כבנין רב קומות כהגדרתו בתקנת חוק בתכנון והבניה. (בנין שגובהו ממפלס הכניסה הקובעת לבנין ועד למפלס הקומה העליונה אינו עולה על 29 מ').

כזכור, רפורמת התכנון-תיקון 101, אמורה הייתה להכנס לתוקף ב- 1.8.2015 במלואה. בתאריך זה נכנסה הרפורמה לתוקף אך ורק לענין נושא תכניות בנין עיר בכך שהתירה לועדות המקומיות ליזום הכנת תכניות בנין עיר בסמכות מקומית בתנאי להסמכת הועדה על ידי שר הפנים וקיומה של תכנית מתאר בעלת וותק של פחות מ- 10 שנים.

הליכי הרישוי הזמין לבקשות להיתרי בניה שהיו צריכים להתחיל בתאריך זה נדחו ליום ה – 1.11.2016 בהעדר הדרכות, תוכנות, חומרות וכו'…

כידוע, הפעלת הרישוי הזמין כרוך בהקמת מכוני בקרת תכן וביצוע פרטיים ובהכשרת בקרים ע"י מינהל התכנון לעבודה בהם. בהתאם לתיקון 101 לנושא הרישוי הזמין, בין השאר, הליכי הרישוי והביצוע מחייבים בהקמת מכוני בקרה שיוסמכו ע"י הרשות הלאומית להסמכת מעבדות.

תוספת שטחי בניה לתקנת שבס – תיקון חוק התכנון והבניה

כזכור, "תקנת שבס" אשר אושרה בזמנו מאפשרת הגדלת הצפיפות במספר יחידות הדיור בשעור ש 30% ממספר הדירות המותרות שעפ"י תכניות בנין העיר התקפות החלות על כל חלקה.

תקנה זו מתיחסת אך ורק להגדלת הצפיפות אך ללא תוספת של שטחי הבניה המותרים ובכפוף לכך ששטחי הדירות הממוצע לא יפחת מ- 70 מ"ר. הליך זה נעשה בדרך של הקלה בכפוף לעריכת פרסום לחשיפת הבקשה לציבור להתיחסות.

ביום 28.12.15, אישרה מליאת הכנסת בקריאה שניה ושלישית תיקון לחוק המכונה "תקנות שבס-כחלון" לאשר בהליך של הקלה תוספת שטח בשעור של 20% משטח החלקה למקרים בהם מתבקשת הגדלת הצפיפות מכח תקנת שבס.

המדובר בחלקות בהן מיועדת בניה רוויה (בתים משותפים) שטרם הוחל בבנייתם ולא בבנינים קיימים ובמקרים בהן התכניות החלות על החלקה נכנסו לתוקף ואושרו לפני שנת 2011.

במקרה בו תאושר תוספת השטח הנ"ל, מחצית הדירות שבתוספת זו יהיו דירות בשטח של 75 מ"ר בלבד ושטח מחצית מספר הדירות הנותר לא יעלה על 120 מ"ר.

במסגרת זו, ניתנה הסמכות לרשות המקומית לתת הקלות למספר הקומות בבנין, גובהו, ושטח התכסית אך ללא שינוי בקווי הבנין שעפ"י תכניות בנין עיר.

תקנה זו אינה חלה על ביישומי תמ"א 38.

התיקון הניזכר לעיל הינו כהוראת שעה למשך 4 שנים בלבד.

ככל שתואשר בקשה להגדלת הצפיפות ושטחי הבניה מכח תיקון זה, תחויב הבקשה בתשלום היטלי השבחה כחוק.

דחיית מועדי יישום רפורמת התכנון (תיקון 101)

כזכור , תיקון מס' 101 לחוק התכנון והבניה תשע"ד-2014 כלל שינויים הן בתחום התכנון והן בתחום הליכי רישוי הבניה.

ההוראות הנוגעות לתחום התכנון, נכנסו לתוקפן מיידית עם פרסומו של החוק ברשומות ביום 1.8.15.

באשר להליכי הרישוי, נקבע כי יכנסו לתוקף ב- 1.1.2016. יחד עם זאת ניתנה הסמכות לשר האוצר לדחות מועד זה לתקופה שלא תעלה על שנתיים בתנאים מסויימים.

ביום 20.12.15, הפעל שר האוצר סמכותו זו ודחה בצו את מועד כניסתם לתוקף של הליכי רישוי הבניה בהתאם לפירוט שלהלן:

  1.  המועד לחיוב הגשת בקשות להיתר בהתאם להנחיות מרחביות נדחה ליום 3.4.2016.
  2. המועד להגבלת רשות רישוי להתנות תנאים למתן היתר נדחה ליום 3.4.2016.
  3. מועד תחילת פעולת מכוני הבקרה והעברת בקשות להיתרי בניה והליכי הרשאה אליהם, לרבות העברת סמכויות לביצוע בקרה מרחבית ובקרת תכן במכון הבקרה והעברת סמכויות לבקר מורה במכון הבקרה, נדחה ליום 1.11.2016.
  4. מועד הכניסה לתוקף של הליך "אישור תחילת עבודות" המחייב אישור רשות הרישוי המקומית לתחילת ביצוע תחילת עבודות הבניה מכח היתר, נדחה ליום 1.11.2016.

הסיבה לדחיית המועדים שלעיל, נובעת מהעדר בקרים שטרם הוכשרו והוסמכו ע"י משרד האוצר/המועצה הארצית לתכנון ולבניה ולהעדר מכוני בקרה מאושרים.

העדר תשתיות חומרה לקליטה וטיפול בבקשות באופן מקוון ברשויות המקומיות.

טרם סיום גיבוש הנחיות מרחביות בכל רשות מקומית הבאות להשלים את זכויות הבניה.

שיהוי ביישום רפורמת התכנון – תיקון 101

כידוע, ביום 1.1.2016 אמורה להכנס לתוקפה הפעימה השניה של תיקון 101 לחוק התכנון והבניה.

הפעימה הראשונה, נעשתה ביום ה- 1.8.14 וכללה ביצוע מגוון עבודות מצומצמות והקמת מספר מתקנים בפטור מהיתר בכפוף לעמידה בהוראות מרחביות של משרד הפנים ו/או הרשות המקומית ככל שיזמה. כמו כן איפשרה לועדות מקומיות אשר הוסמכו על ידי שר הפנים כועדות מוסמכות עצמאיות ליזום ולאשר תכניות בנין עיר בהיקפים מצומצמים בסמכות מקומית ולא בסמכות מחוזית.

הפעימה השניה אמורה להסדיר הוצאת היתרי בניה באופן מקוון/רישוי זמין ובלוח זמנים מחייב כגון: 90 ימי עבודה להנפקת היתר בניה לבקשה רגילה.

במקביל, כל ועדה מקומית מוסמכת שעל שטח השיפוט של הרשות חלה תכנית מתאר בתוקף בעלת ותק של פחות מ- 10 שנים ליזום ולאשר תכניות בנין עיר בכפוף להוראות וזכויות תכנית המתאר הנ"ל.

מהלך תבע"י זה, מהווה מהפך בכך שהסמכות ניתנת לרשות המקומית ואין הצורך באישורה בועדה המחוזית דבר המפשט ומקצר את הליכי התיכנון ואישורם.

יישום הפעימה השניה בכל הנוגע למתן הסמכות לרשות המקומית להוביל מהלכי אישור תכניות בנין עיר כנזכר לעיל יתבצע כמתוכנן.

יישום פעימה שניה זו באשר לרישוי זמין לא תתבצע כמתוכנן ותדחה למועד לא ידוע.

כזכור, חלק מהליך הרישוי המקוון אמור להתבצע על ידי מכוני בקרה חיצוניים פרטיים. מכוני הבקרה ילווי את הליכי הרישוי בבקרת תכן לוודא בטיחות המבנה, משתמשיו וסביבתו במקביל לבדיקה המרחבית של הרשות המקומית לענין עמידה בהוראות וזכויות הבניה שעל פי התכנית החלה על החלקה. המכון, לאחר שיוודא עמידה בתנאיו לרבות בחינת גורמי חוץ: פיקוד העורף, כיבוי אש, תאגיד המים, משרד הבריאות וכו'… יאשר לועדה המקומית לאפשר הנפקת היתר בניה. כן יאשר, לאחר המצאת תכנית ארגון אתר ותכניות ביצוע את התחלת ביצוע העבודה באתר. במהלך ביצוע העבודה, מכון הבקרה אמור לבצע בקרת ביצוע בביקורים שנציגיו יערכו באתר בשלבי הבניה השונים. בסיום העבודה, לאחר שנמצאה ראויה, ידווח לרשות על האפשרות להנפקת טופס 4.

לצורך הפעלת מכוני הבקרה נדרש להכשיר ולהסמיך בקרי תכן וביצוע בקורס המאורגן על ידי מינהל התכנון כנדרש בחוק. עד היום התקיימו 5 קורסים בלבד להסמכת בקרים כשהשישי בעיצומו ועדיין לא הסתיים.

בהעדר מספר בקרים הנדרש ליישום הליכי הרפורמה ובהעדר מכוני בקרה אשר אמורים לעבור הסמכת מעבדה בנוסף לנ"ל, נדחת הפעימה השניה של הליכי הרישוי למועד לא ידוע.

ראוי לציין שחלק מבוגרי קורסי ההסמכה אינם מתכוונים לעסוק בתחום והשתתפו בקורס מסיבות כאלו ואחרות.