טיפ מס' 1 – אופן הגשת בקשה להיתר הכוללת הקלה

חלק לא מבוטל מהבקשות לקבלת היתרי בניה כוללות הקלות שבסמכות ועדות התכנון לאשרן. מיגוון ההקלות נסקרו ונדונו בפוסט קודם שהעלתי לבלוג.

כידוע, סטיה מתכנית מחויבת בהליך של הקלה בכפוף לעריכת פרסום הבקשה על מנת לחשיפתה לציבור להתיחסות. ככל שמוגשת התנגדות לבקשה, גם אם תדחה על ידי ועדות התכנון בסיומו של דבר, בהעדר נימוקים מוצדקים, הרי שההליך החוקי הנדרש לדיון בהתנגדויות אלו בועדה המקומית ובועדת הערר כרוך בביטול זמנים ועיכוב הליכי הרישוי של כ-3-4 חודשים.

ועל כן, במידה וההקלה אינה מחויבת לתכנון הראשוני הנני ממליץ לבקש הבקשה ב-2 שלבים: בשלב א' להגיש הבקשה לקבלת היתר בניה לכל מכלול הבניה התואם להוראות התכנית הראשית החלה על חלקת המבקש ולסיימו בקבלת היתר בניה. בשלב שני להגיש בקשה נוספת הכוללת את ההקלה/ות המבוקשות.

בצורה זו, מתקבל היתר בניה שעל פיו ניתן לקדם את התכנון לכלל תכניות ביצוע בהליך קצר יחסית, לערוך מכרז והתקשרות עם קבלן מבצע שיתחיל בעבודות באתר.

הואיל וחלק מההקלה/ות אינו מהווה חלק משמעותי של מכלול העבודה הרי שהשיהוי שבאישורו אינו מעכב את הליכי הבניה ועל כן רצוי ומומלץ לפצל את הבקשה ל-2 שלבים. להלן אציין בפניכם מספר סוגי הקלות לדוגמא שניתן לדחותן למועד נפרד: הקלה להקמת סככת חניה בהפרדה מהבנין הראשי בסטיה מקווי הבנין, תוספת בניה בשעור של 6% המתוכנן בקומה עליונה או בכל מקום אחר אשר בשלב ראשון ניתן לקיזוז ולהשלמה בשלב השני, הקלה בקווי הבנין לצורך הקמת בריכת שחיה המנותקת מהבנין, הקלה להגדלת מספר הדירות כל עוד ניתן להציג בבקשה  הראשונה דירה אחת גדולה אשר בהמשך תבוקש חלוקתה על בסיס ההקלה ועוד.

הליכי רישוי לקבלת היתר בניה לעבודה מצומצמת

בנוסף להגשת בקשה להיתר בניה רגילה כפי שפורט במאמר הקודם "הליכי רישוי לקבלת היתר בניה"  קיים מסלול מקביל נוסף להגשת בקשה להיתר לעבודה מצומצמת.

הגשת בקשה רגילה, מחויבת בעריכה על ידי בעלי מקצוע מורשים אדריכל או מהנדס או הנדסאי הרי שבקשה להיתר לעבודה מצומצמת יכולה להיות מוגשת על ידי מבקש הבקשה בלבד.

הליך זה מעוגן בחוק התכנון והבניה "תקנות התכנון והבניה (היתר לעבודה מצומצמת) התשס"ג-2003".

בקשה להיתר לעבודה מצומצמת מוגבל אך ורק לרשימת העבודות שנקבעו בתקנות החוק כמופיע בהמשך ובלבד שאינן משנות אלמנטים בשלד הבנין, או פוגעות במערכות הבנין או בבטיחותו. כוונת המחוקק להתיר מספר עבודות שהיקפן קטן ושאינו משפיע על יציבות הבנין בו מתבקשת הבקשה בהליך זה.

להלן רשימת העבודות הנחשבות לעבודה מצומצמת:

  • התקנת מיתקן לאנטנות לקליטת שדורי רדיו וטלויזיה.
  • התקנת מובלים לכבלים או כבלים למתקן תקשורת.
  • הצבת קולטים ודוד שמש.
  • סגירת מרפסת בתריסים למעט מרפסת שלא נכללה במנין שטחי הבניה. אין המדובר בסגירה בבניה קשיחה ההופכת אותה לחדר נוסף בדירה או להרחבת חדר קיים. במקרה זה, נדרשת הגשת בקשה להיתר בניה רגיל ככל שקיימות זכויות בניה עודפות הניתנות למימוש.
  • התקנת מתקן הסקה בדירה. הכוונה להתקנת תנור חימום דירתי, ארובה, צנרת ומתקן לדלק נוזלי לתנור ההסקה.
  • התקנת מתקן גז במיכל נייח.
  • בניית גדר שצידה הגבוה ביותר אינו עולה על 1.50 מ'.
  • התקנת מצללה (פרגולה). הכוונה למבנה ללא קירות  שתקרתו עשויה קורות הנסמך על עמודים שתקרתו אופקית ושחלקו האטום אינו עולה על 60% משטח התקרה).
  • התקנת סוכך עונתי. המדובר במבנה עשוי בניה קלה כסגירת חורף לאפשר ישיבת סועדים במסעדה ובית קפה.
  • ביצוע שיפור הנגישות לבנין ובתוכו. הכשרת דרכי גישה, הסדרי חניה, הקמת כבש גישה (רמפה), מעלון וכו'. לאנשים בעלי מוגבלויות.
  • מבנה לאיחסון כלי אצירת אשפה מסוג מסתור.
  • התקנת מערכת טיהור אויר או מיזוג אויר.
  • הקמה או הצבה של מחסן טרומי פריק.
  • התקנת מתקן פוטו-וולטאי על גג מבנה קיים בהספק שאינו עולה על 50 קילו וואט למבנה.

 כפי שניתן לראות, למרבה הפליאה, שהתקנת דוד שמש בגג הבנין כמו התקנת מזגן טעונים בקבלת היתר בניה.

אילו פעולות שנעשות בשיגרה ע"י דיירי בנינים קיימים ללא קבלת היתר.

בבקשה להתקנת מיתקן הסקה בדירה, מערכת טיהור אויר ומערכת מיזוג אויר ומתקן גז במיכל נייח, על מגיש הבקשה לציין את פרטי רכיבי מיתקן ההסקה לרבות גודל התנור וסוגו, מיקומו, מקום הארובה, סוגו ומיקומו של מיכל הדלק הנוזלי למתקן החימום וסוג הדלק הנוזלי שבמיכל, סוגו ומיקומו של מיכל הגז הנייח וסוג הגז שבמיכל הגז.

לבקשה להקמת אנטנה, מצללה, סוכך עונתי, מחסן טרומי פריק, או לביצוע עבודות לשיפור הנגישות לבנין או בתוכו- יצרף המבקש פרטים בדבר מיקומם וגודלם ובהמצאת חישובים סטטיים חתומים על ידי מהנדס.

לבקשה להתקנת מיתקן לאנטנות מובלים לכבלים או כבלים למתקן תקשורת ימסרו פרטים אודות מיקומם.

לבקשה להתקנת מיכל גז נייח תדרש הצגת אישור המפקח על העבודה שבמשרד התמ"ת.

לבקשה להתקנת מיתקן פוטו-וולטאי יצורפו תכניות הגג, חזיתות הבנין, חישובים סטטיים חתומים על ידי מהנדס ואישור בכתב של מהנדס חשמל מוסמך בדבר התנאים להתקנת המתקן הפוטו-וולטאי וכי הספק המיתקן אינו עולה על 50 קילו וואט למבנה. ככל שידרש על ידי מהנדס הרשות יוצגו מסמכים לענין הסינוור הנובע ממתקן זה.

התקנת מתקן פוטו-וולטאי על גבי גג רעפים משופע, תעשה בצמוד לגג ובכיוון שיפועי הגג. במיקום על גבי בגג שטוח לא תותר הבלטת המתקן מעבר לגובה מעקותיו. כמו כן, יש להבטיח מקום להתקנת כל המתקנים האחרים הנחוצים על גג המבנה כגון: הצבת מערכת סולארית, קולטי שמש ודוודים, לאספקת מים חמים כנדרש בתקנות הבניה, הצבת אנטנות לקליטת שידורי רדיו וטלויזיה וכו'. ודרך גישה לטיפול ואחזקת מתקנים אלו.

למקרה והבקשה אינה חתומה על ידי שאר בעלי הנכס, על הועדה המקומית ליידעם על הגשת הבקשה על ידי משלוח הודעה בדואר רשום ולאפשר להם להתייחס אליה בתוך 30 יום. משלוח ההודעה יעשה על ידי הועדה המקומית עם קליטת הבקשה.

למקרה והבקשה אינה חתומה על ידי בעל/י זכות בנכס דהיינו שכן/ים השותף/ים לחלקה במקרה של בנין דו/רב-משפחתי או במקרה של בקשה בבית משותף,היתר הבניה ינתן רק לאחר תום 30 ימים לאחר שהעתק הבקשה נמסר לבעל זכות בנכס שלא חתם בעצמו על הבקשה או בבית משותף לנציגות הבית שלא חתמה עליה.

הבקשה תידון בפני רשות רישוי בהעדר התנגדויות ובפני ועדת משנה במידה ותועלנה התנגדויות לבקשה.

היתר הבניה יחתם בסיום ההליך על ידי מהנדס העיר בלבד.

למרות שמקובל לחשוב שהליך זה הינו מהיר מההליך הרגיל, הרי שלמעשה אין הבדל משמעותי בין הגשת בקשה להיתר בדרך הרגילה להליך לעבודה מצומצמת. רק במקרים בודדים, ככל שלמבקש הכישורים להכנתה, הרי שיוכל לחסוך את שכר עורך הבקשה המורשה. יחד עם זאת, במידה ולבקשה השלכות העלולות להשפיע על יציבות הפריט המבוקש כגון: הצבת אנטנות, הקמת מצללה, הקמת גדר או מחסן או הצבת תאים פוטו-וולטאיים על גבי גג הבנין, הרי שידרשו חישובים סטטיים, תצהיר  וחוות דעת מהנדס כפי שנדרש בהליך הרישוי הרגיל.

גם לענין משך ההליך אין כל משמעות והוא קצר יחסית בשני המקרים לאור ההיקף הקטן והזניח של מיכלול הבקשה

המחייב עמידה בתנאים בודדים קלים להנפקת ההיתר הניתנים למילוי מיידית.