תקן ישראלי מס' 5281 לבניה ירוקה

בשנת 2009 נכתב תקן 5281  שמהותו יישום בניה ירוקה בבנינים חדשים.

בשנת 2011 עבר התקן עידכון. התקן חל על מגוון בנינים: מגורים, משרדים, מסחר, תיירות, בתי חולים, מוסדות ציבור ועוד. התקן אינו חל על בניני תעשיה ומלאכה ועל בינינים שהקמתם כוללת את ביצוע מעטפת הבנין והגרעין בלבד.

בשלב זה, מימוש התקן הינו וולונטרי ומשכך אינו מחייב.

פורום ה-15 הכולל 15 רשויות מקומיות מובילות מקדם הליך להפיכת התקן למחייב ואף מפרט את סוגי הבניינים, מועדי היישום ההדרגתיים לטווח הזמנים הקרוב ורמת העמידה בתקן.

פורום ה-15 מאגד בתוכו את הערים: אשדוד, באר-שבע, גבעתיים, הרצליה, חדרה, חולון, חיפה, כפר-סבא, נתניה, פתח-תקווה, ראשון לציון, רחובות, רמת גן, רעננה ותל-אביב.

ההחלטה על אימוץ התקן הינה של ראש הרשות המקומית המגובה בהחלטת הועדה המקומית לתכנון ולבניה כמחייב וזאת מכח סמכותה.

תקן 5281 כולל 100 סעיפים המחולקים למספר פרקים: קרקע, מים, אנרגיה, סביבה, בריאות ורווחה, פסולת, תחבורה, ניהול אתר וחדשנות. התקן מבטיח התייחסות לשילוב אלמנטים: גגות ירוקים, פאנלים סולאריים, מק' חנייה לאופניים, מנגנון הפרדת פסולת, תאורה חסכונית, הצללות, בידוד, איכות אקוסטית, שימוש בחומרים ידידותיים לסביבה, ניהול מי נגר, ניקוז וכו'. עמידה מינימלית בתקן מחייבת יישום של 55 סעיפים לפחות ממגוון הפרקים כפי שמכתיב התקן.

יישום של  55-64 נק' יעניק עמידה בתקן בדרגת כוכב אחד.

יישום של 65-74 נק' יעניק 2 כוכבים.

יישום של 75-82 נק' יעניק 3 כוכבים.

יישום של 83-89 נק' יעניק 4 כוכבים.

יישום 90- + נק' יעניק 5 כוכבים.

בחירת הסעיפים נעשת על ידי הקיזם/קבלן בתאום ובאישור המכון המוסמך.

עד לאחרונה, מכון התקנים הישראלי היה הגוף המוסמך היחיד לאישור עמידה בתנאי התקן. לאחרונה אושר מכון נוסף ICQ.

לצורך אישור מימוש התקן הוכשרו מורשים המופעלים על ידי ומטעם היזמים/קבלים ליצגם בהליכי האישור מול המכון המאשר.

אישור העמידות בתקן נעשה ב-3 שלבים:

  • שלב א'-השלב התכנוני – בו נקבעת רשימת הסעיפים למימוש בבניה, המצאת מסמכים וחוות דעת, התאמת התכניות לאופן היישום ומתן התחייבות לביצוע בפועל.
  • שלב ב'-שלב היישום – הינו שלב הביצוע בפועל במהלכו ובסיומו נערכות בדיקות באתר של המכון לוודא שאכן הסעיפים שנבחרו מיושמים בפועל.
  • שלב ג'-הנפקת תעודה – ככל שהבניה הסתיימה לשביעות רצון המכון, יועבר החומר למועצה הכוללת נבחרי ציבור ואנשי המשרד להגנת הסביבה לבדיקת ההליך. ככל שההליך רואי ותקין, תמציא המועצה ליזם/קבלן תעודה על עמידה בתנאי בניה ירוקה.

הפעלתו של המורשה המלווה והליכי האישור על ידי המכון כרוכים בתשלום הממומן על ידי היזם/קבלן.

על מנת להקל על הליכי הרישוי ולהוזיל עלויות, בחלק מהרשויות הוחלט שלא לחייב בתקן בניה פרטית, צמודת הקרקע, ולהסתפק בעמידה בהוראות אוגדן לבניה ירוקה המנוסח על ידי החידה האזורית להגנת הסביבה בלבד במימון הרשות המקומית או של היזם/קבלן המסתכם בסכום קטן יחסית.

 בחלק מהרשויות כבר עתה, הטמעת התקן לבניה ירוקה נעשה כבר בשלב הכנת תכניות בנין עיר חדשות הכוללות חובת עמידה בתקן לרבות שינויים שיעשו כחלק מהוראות התכנית.

 אין ספק, שמחד גיסא, הדרישה לעמידה בתנאי התקן מייקרת את עלויות הבניה ו"מסרבלת" את הליכי הרישוי לקבלת היתר בניה ומשכך מייקרת את מחירי הדירות והבנינים. מאידך גיסא, בחשיבה לטווח רחוק, הקפדה על בידוד טרמי, הצללות, איוורור טבעי, הפעלת מיכשור החשמלי מינימלי וחסכוני, שימוש בחומרים ממוחזרים, הפרדת פסולת באתר ופינויה לאתר מורשה, תכנון מערכת לשימוש במים אפורים ועוד יוזילו את העלויות השוטפות של המשתמשים ולהפחתת פליטת גזי חממה.

תיקון תקנה להגדלת מס' יחה"ד

לאור מצוקת הדיור ומחירי הדירות, אושרה לאחרונה תקנה המאפשרת הגדלת הצפיפות מעבר  למאושר כיום. כזכור, עם גל העליה הגדול מברית המועצות, תוקנה תקנה שאיפשרה הגדלת הצפיפות ב-  20% מעבר למס' יחה"ד שעל פי תכנית בנין העיר החלה על החלקה ובלבד ששטח הדירות הממוצע לא יפחת מ – 80 מ"ר.

התקנה זכתה לכינוי "תקנת שבס" ע"ש מי ששימש בתקופה דאז כמנכ"ל משרד ראש הממשלה  יצחק רבין ז"ל . הליך זה נעשה בדרך של הקלה בכפוף לעריכת פרסום לחשיפת הבקשה לציבור להתיחסות וללא תוספת שטח מעבר למותר, למעט תוספת ממדי"ם כמספר הדירות שהתווספו.

לאחרונה, חתם שר הפנים על תקנה חדשה הקובעת שניתן להגדיל הצפיפות הנ"ל עד לגובה של 30% ובתנאי ששטח הדירות הממוצע לא יפחת מ – 70 מ"ר וזאת בכפוף לחוות דעת מהנדס הועדה המקומית שאין בתוספת המבוקשת כדי לפגוע במרקם העירוני ובתשתיות הקיימות.

כ"כ נקבע בתקנה שבסמכות הועדה המקומית לקבוע שתוספת הדירות 10% (מ-20% ל-30%) תשמש אך ורק את בני המקום.

בני המקום יחשבו למי שמלאו לו 18 שנים ואשר כתובתו הקבועה במהלך 3 השנים שקדמו לבקשה הינה בתחום שטח השיפוט העירוני בה אושרה הבקשה.

במקרה זה, תוקף ההחלטה לא יפחת מתקופה של 10 שנים.

ראוי לציין, שגם הליך זה יעשה בדרך של הקלה בכפוף לעריכת פרסום לחשיפת הבקשה לציבור לשם התיחסות.

אין בתוספת יחה"ד כדי להוסיף שטחי בניה מעבר למותר עפ"י תכניות בנין עיר תקפות החלות על החלקה, למעט תוספת מרחבים מוגנים (ממדי"ם) כמספר הדירות שהתווספו. זכויות הבניה הנ"ל, יחולקו למספר דירות גדול יותר.

אישור הגדלת הצפיפות, כנזכר לעיל, יחייב בהקמת ממ"ד והמצאת מק' חניה לכל אחת מיחה"ד הנוספות וכ"כ  בחובת תשלום היטל השבחה בהתאם להערכת שמאי הועדה המקומית הואיל ומדובר בתקנה המשביחה ומעלה את ערך הנכס נשוא הבקשה.