בדיקות טרם רכישת דירה "יד שניה"

ראשית יש לוודא שהמוכר הינו בעל הדירה הרשאי למכרה. בדיקה זו תעשה על ידי עיון בנסח הבעלות אותו ניתן לקבל בלשכת רישום המקרקעין (טאבו). בנסח זה תופיע הדירה כתת חלקה מס' ___ תוך ציון פרטי בעליה תוך ציון חלקו היחסי של כל אחד מהבעלים בנכס.

לא אחת, הבעלות של הדירה הינה של רשות מקרקעי ישרל/רשות הפיתוח/קק"ל כאשר מעמדו של המוכר הינו של חוכר. במקרה זה, יש לבדוק בנוסף לרישום הבעלות הנזכר לעיל, את חוזה החכירה של המוכר עם רשות המנהל.

נסח הבעלות, יבהיר כמו כן, האם בעלות המוכר הינה מלאה ובלעדית, האם קיימות הערות אזהרה בדבר חובות, שיעבודים, משכנתאות, תיקי הוצאה לפועל, צווי הריסה וכו'…

יש לבדוק במקביל ברשם המשכונות שבמשרד הפנים העדר רישום כנ"ל.

ככל שהמכירה נעשת על ידי גורם אחר, יש לוודא שבידיו יפוי כח של הבעלים לביצוע העיסקה.

במקרים מסוימים הדירה בבעלות חברה/תאגיד/שותפות ובמקרה זה יש לוודא מי הנציג החוקי המוסמך למכור הדירה ולחתום על חוזה המכר.

בנסח הרישום מצויינים שטחי ההצמדות לדירה ככל שקיימות כגון:קרקע, חניה, מחסן, מרפסת, גג וכו'… על מנת לוודא מיקומן של ההצמדות מן הראוי להזמין את תשריט הבית המשותף על פיו נרשמו זכויות המשתכנים. ניתן להזמין תשריט זה בלשכת רישום המקרקעין. למקרה של חוזה חכירה, יש לוודא שההצמדות המופיעות בנסח מצוינות גם בחוזה החכירה.

מעבר לבדיקות הנ"ל ראוי לבדוק מצבה התכנוני של הדירה. לוודא שלא נעשו בה חריגות בניה ללא היתר כגון: סגירת מרפסות, הקמת פרגולה, קירוי פרגולה וכל בניה אחרת הטעונה היתר. במקרה קיומו של מגרש ריק בסמוך לדירה, יש לבדוק את אפשרויות הבניה העתידיות במגרש, היקפן ויעודן על מנת לוודא שהבניה העתידית לא תהווה מטרד ו/או שתפגע בערך הדירה. יש לבדוק סמיכות לצירי תחבורה ראשיים, תחנת אוטובוס וקווי תחבורה ציבורית סמוכים העלולים לפגוע באיכות החיים הואיל כתוצאה ממטרדי רעש.

יש לבדוק סמיכות למרכזי קניות, קווי תחבורה ציבורית, גני ילדים, בתי ספר וכו'… הסמוכים לדירה העשויים לשרת את הקונה.

בכל מקרה רצוי להיוועץ עם בעל מקצוע בתחום הבניה: מהנדס או אדריכל לבדיקת מצבה הפיסי של הדירה ולבדיקת היתכנות לעריכת שינויים ושיפוצים ובמקביל עם עורך דין בכל הקשור לבדיקות המשפטיות ולעריכת חוזה המכר.

הקמת מרפסות זיזיות במסגרת מימוש תמ"א 38

כידוע, תמ"א 38 מאפשרת בזכויותיה הרחבת יחידות דיור קיימות בשעור של עד 25 מ"ר. הרחבה זו מותנת במתן פתרון מיגון לשביעות רצון פיקוד העורף.
בדרך כלל, פתרון המיגון המוצע הינו בהקמת ממ"ד (מרחב מוגן דירתי) המשמש כחדר נוסף, כחלק מחיזוק הבנין נגד רעידות אדמה ומתן פתרון מיגון בעת מלחמה.
שטח ממ"ד תקני עומד כיום על שטח רצפה נטו של 9 מ"ר ומכאן ששטחו ברוטו מגיע לכדי כ-12.5 מ"ר. יתרת השטח המשלימה ל- 25 מ"ר יכולה לשמש לתוספת חדר נוסף, הרחבת חדרים קיימים, הרחבת מטבח, חדר רחצה ו/או להקמת מרפסות.

ככל שהקמת המרפסות נסמכת על זכויות התמ"א, הרי ששטחן יהיה במסגרת 25 המ"ר הנ"ל המיועדים להרחבת יחה"ד והבלטתן תוכל להעשות בהתאם לקווי הבנין המקלים שעל פי התמ"א דהיינו: 2 מ' לחזית קדמית לרחוב ולחזיתות הצדדיות ו- 3 מ' לחזית אחורית עורפית. אין הגבלה לרוחב מרפסות אלו.

קיימת אפשרות נוספת להקמת המרפסות בהתאם לתקנות חוק התכנון והבניה וזאת בנוסף לזכויות תמ"א 38. מרפסות כנ"ל ניתן להקים בשטח של 12 מ"ר לכל יח"ד ולא יותר מ- 14 מ"ר ובתנאי שסך שטחי המרפסות בבנין אינו עולה על מכפלת מס' יחה"ד ב- 12 מ"ר. למקרה של הקמת המרפסות מכח התקנות, תותר הבלטתן מעבר לקווי הבנין שעל פי תכנית בנין עיר החלה על החלקה בשעור של עד 40% מקווי הבנין הנ"ל לחזית הקדמית והעורפית בלבד. לא תותר הבלטתן לחזיתות הצדדיות מעבר לסטיה של 10% מקווי הבנין. רוחב מרפסות אלו, בשונה ממרפסות התמ"א, לא יעלה על 2 מ'.

ראוי לציין, שהליך הקמת המרפסות בסטיה מקווי הבנין כנזכר לעיל, יעשה בהליך של הקלה בכפוף לפרסום הבקשה להתיחסות הסובבים.