המלצות לאופן יישום תמ"א 38

את המאמר שלפניכם העוסק בהמלצות לאופן יישום התמ"א חילקתי ל-9 שלבים כרונולוגיים בהתאם לקצב גיבוש המימוש.

שלב ראשון

ליישום התמ"א בבתים משותפים, נדרש רוב מינימלי לכל אחת מהחלופות שמציעה התמ"א כלהלן:

  • עבור עריכת שינויים ברכוש המשותף, דהיינו חיזוקו של הבנין בלבד, נדרש רוב מינימלי של 51% מבעלי הנכס.
  • לחיזוק ולהרחבת דירות קיימות, נדרש רוב מינימלי של 60% מהבעלים.
  • לחיזוק הבנין ולתוספת יח"ד חדשות, נדרש רוב מינימלי של 66% מהבעלים.
  • לחלופת "פינוי-בינוי" דהיינו, הריסת הבנין הקיים והקמתו מחדש בהתאם לזכויות תכנית בנין עיר החלה על החלקה ובתוספת זכויות תמ"א 38, נדרש רוב מינימלי של 80%.

הואיל והמימוש מותנה בהסכמות, מן הראוי שבשלב ראשון יערכו דיירי הבנין אסיפת דיירים מסודרת לבדוק עקרונית את הרצון לממש את התמ"א ובאילו תנאים. יש להביא בחשבון, שרק לבעלי הדירות שהינם בעלי הנכס שבהתאם לרישום בנסח הטאבו המרוכז הסמכות להחליט על המימוש ותנאיו.

למרות שעל פניו, מימוש ההליך בבנין רק מיטיב עם בעליו משדרג את הנכס ומעלה את ערך הדירות,  קיימות הסתייגויות ואף התנגדויות מצד חלק מהבעלים. פרוט הסתייגויות והתנגדויות מבית יובהרו ויפורטו בהמשך בפרק הדן בקשיים שביישום התמ"א.

בסיומה של אסיפת הדיירים כנזכר לעיל, ככל שנמצא רוב לביצוע המהלך, יגובשו ההסכמות וההחלטות על אופן המימוש והיקפו בפרוטוקול מסודר שיחתם ע"י הדיירים. בשלב זה, הדיירים יכולים להתחיל ולענין יזם במימוש התמ"א.

שלב שני

במסגרת אסיפת הדיירים, מומלץ על מינוי נציגות של 3-4 מדיירי הבנין אשר יובילו את המהלך ואשר יעדכנו מידי פעם את שאר הדיירים במכתבים או באסיפה על שלבי ההתקדמות בהליך. מינוי צוות שכזה ימנע מפגשים רבי משתתפים הכרוכים בתאום ארוך ומסורבל וייעל את מימוש ההליך מול היזמים.

שלב שלישי

עם הגדרת ההסכמות ומינוי הצוות המוביל, על הדיירים למנות 2 בעלי מקצוע אשר ילוו את הדיירים בהליך.

כבר בשלב הראשוני, על הדיירים להתקשר עם בעל מקצוע מהתחום ההנדסי קרי מהנדס או אדריכל. כאשר מסתמן סיכוי לחתימת חוזה בין דיירי הבנין ליזם, ימנו הדיירים משפטן/עו"ד שמתפקידו יהיה להבטיח את זכויותיהם בחוזה.

המהנדס/אדריכל בהיותו בעל כישורים מקצועיים, ייצג נאמנה את הדיירים במו"מ עם היזם באשר לבחינת התמורה הראויה המגיעה להם כנגד מתן הזכויות. באפשרותו לבחון את האלטרנטיבות התכנוניות שמציע היזם לאופן המימוש, לייעץ ולהמליץ בפני הדיירים על הפתרון המועדף, בחינת סוגיות הנדסיות למיניהן, עזרה ויעוץ בבחירת חמרי גמר וגוונים וכו'.

מו"מ זה יסתיים בהגדרת הפתרון המוסכם המועדף, היקפו ואופן מימושו.

המהנדס/אדריכל יגבשו הסכמות אלו בתכניות, ברשימת ספציפיקציות, בכתב כמויות וכו', לכדי נספחים אשר יהוו חלק בלתי נפרד מהסכם ההתקשרות שבין הדיירים ליזם. בהמשך, ילווה ויעקוב אחר הליכי הרישוי לקבלת היתר בניה ולדרישת הרשויות העלולות להביא לשינויים בתכנית.

עם קבלת היתר הבניה ותחילת הביצוע בפועל, יפקח על טיב הביצוע, עמידה בלוח הזמנים, מילוי כל שסוכם עם היזם וכו'.

כבעל כישורים מקצועיים בתחום, הוא יוכל לשמש כבורר ומחליט בכל סוגיה או מחלוקת הנדסית שתתעורר במהלך הביצוע. עם סיום הבניה יוודא השלמתה ועמידה במילוי כל התנאים. כמו כן, ייצג את הדיירים בתום תקופת האחריות למקרה בהם נדרש "מקצה שיפורים".

המשפטן/עו"ד שמונה ע"י הדיירים יבדוק את טיוטות ההסכם של היזם להבטחת זכויותיהם של הדיירים, יוודא קבלת ערבויות ביצוע להבטחת השלמת הפרויקט וכו'. רצוי שהדיירים יתנו לו ייפוי כח לחתום בשמם על כל המסמכים והתכניות הנדרשים למימוש ההליך על מנת לחסוך את הסרבול שבהחתמת כל הדיירים על כל מסמך ותכנית. המשפטן/עו"ד ייצג את הדיירים בכל מחלוקת ופרשנות לחוזה ככל שיצוצו.

הדיירים חייבים להבטיח הפעלת 2 בעלי המקצוע באופן ישיר ובמימונם להבטחת נאמנותם אליהם ואי תלותם ביזם מכל סיבה שהיא. עליהם להיזהר ולא להתפתות להצעות היזם ליצוגם על ידי המשפטן/עו"ד המופעל מטעמו  או להשתמש בשרותיו של האדריכל/מהנדס המופעל מטעמו למניעת ניגודי אינטרסים.

כמובן  שנשאלת השאלה של מימון שכר טרחת 2 היועצים הנ"ל.

על הדיירים לקבל מהאדריכל/מהנדס הצעה למלוא שכרו על כל מכלול שרותיו כנזכר לעיל ופירוט שלבי התשלום בכפוף לקצב התקדמות העבודות באתר. מטבע הדברים שכרו של האדריכל/מהנדס לשלב הראשוני במו"מ עם היזם עד לגיבוש ההסכמות הינו נמוך יחסית שאותו יממנו הדיירים בחלקים שווים. באופן דומה יפעלו הדיירים מול המשפטן/עו"ד.

במסגרת הגדרת התמורה של היזם לדיירים עליהם להבטיח גם קבלת סכום כספי שיופקד בקופת ועד הבית בגובה שכרם של האדריכל/מהנדס והמשפטן/עו"ד. סכום זה, יבטיח את החזר המימון העצמי שלהם  ולתשלום מלוא שכרם שסוכם מראש.

גם במקרה זה, לא להתפתות להצעת היזם למימון שכר היועצים בטענה שהעברת כסף לקופת ועד הבית הינה יקרה הואיל ומחויבת במס בעוד שתשלום שכרם על ידו נחשבת לו כהוצאה מוכרת.

בכך, יבטיחו הדיירים את אי תלותם של היועצים ביזם ויבטיחו את נאמנותם לדיירים.

בהעדר 2 הפונקציה הללו, הדיירים יתקשו בניהול מו"מ מקצועי עם היזם.

שלב רביעי

ניהול מו"מ עם יזמים בו יציעו היזמים לדיירים את התמורה הראויה כנגד מתן זכויות הבניה. במו"מ זה, ייוצגו הדיירים ע"י בא כוחם המקצועי. הקשר עם היזמים יכול להיעשות ביוזמת הדיירים או בכפוף לפניות של יזמים אליהם. סיום הליך המו"מ יוביל לגיבוש הסכמות על אופן המימוש, היקפו ופרטיו. ככל שהדברים יסוכמו בתכניות ומפרטים מפורטים, ייטב הדבר וימנע אי הבנות בהמשך.

 שלב חמישי

שלב משפטי הכולל את הכנת הסכם השיתוף האמור לכלול את כל ההסכמות, הפתרונות ההנדסיים, מפרטים, בטחונות לביצוע, ייפוי כח, חיוב כל התשלומים החלים על העסקה של היזם, הבטחת דיור חלופי לדיירים או שכר דירה הולם לכל תקופת הבניה למקרה של חלופת "פינוי-בינוי" וכו'. שלב זה ייעשה בעזרת בא כח הדיירים אשר יקבל לידיו את טיוטות ההסכם מהיזם ויעיר הערותיו עד לאישורו וחתימת הצדדים עליו.

מן הראוי לכלול בהסכם לוחות זמנים מגבילים למשך הכנת תכנית הבקשה להיתר הבניה, משך הטיפול בהליכי הרישוי עד לקבלת היתר הבניה, מועד תחילת הביצוע בפועל מיום קבלת היתר הבניה ומשך ביצוע העבודות באתר ועד לסיומן, משך הכנת צו בית משותף ורישומו בטאבו מיום סיום העבודות, תיקון ליקויים בתום תקופת האחריות וכו'. ניתן יהיה להאריך מועדים אלו בהסכמה בהצגת סיבות אובייקטיביות שאינן תלויות ביזם.

על בא כח הדיירים לוודא שעם חתימת הסכם השיתוף, היזם מדווח על העסקה למס שבח בפרק הזמן הקבוע בחוק. מס שבח הינו מס החל על כל אחד מהדיירים כמוכרים באופן נפרד. כל עוד מימוש התמ"א כולל אך ורק את שטחי הבניה שמכוחה, הדיירים נהנים מפטור ממס השבח. למרות זאת אי דיווח על העסקה מהווה עבירה על החוק ומלווה בקנסות.

 שלב שישי

שלב טכני בו עורך היזם, באמצעות האדריכל שלו, את תכניות ההגשה לרשות המקומית לצורך קבלת היתר בניה. עם קליטת הבקשה ברשות, עליו ללוות את הליכי הרישוי בעריכת פרסום לבקשה כמתבקש מהוראות התמ"א לחשיפתה לציבור, לדאוג להביאה לדיון בועדת המשנה, להשיב לטענות מתנגדים ככל שתהיינה בועדה המקומית, כנ"ל בדיון בועדת הערר המחוזית ככל שיתקיים, מילוי כל תנאי הועדה עם אישור התכנית, תשלומי אגרות בניה והיטלי פיתוח שבסיומם יונפק היתר הבניה.

שלב שביעי

פיתוח תכניות הבקשה להיתר בניה לתכניות ביצוע מפורטות ויציאה לביצוע. הביצוע יעשה בהתאמה להיתר הבניה, להסכמות שגובשו עם הדיירים ובהתאם לתנאי ההיתר וחוקי העזר העירוניים. בסיום הבניה, ידאג היזם לקבל מהרשות טופס 4 המאפשר לו התחברות למערכות ובהמשך תעודת גמר המאפשרת לו את אכלוס הבנין.

שלב שמיני

היזם יזום הכנת תיקון צו בית משותף הכולל תשריט לרישום זכויות משתכנים. הליך זה מתבקש לאור העובדה שהדירות המקוריות הורחבו, לבנין התווספו יחידות חדשות, נוספו חניות להצמדה ליח"ד מסוימות, התווספו מחסנים דירתיים ושנערכו שינויים ברכוש המשותף.

מדובר בהליך טכני גרידא שיש לדאוג לכך שביצועו יעוגן בהסכם לביצוע על ידי ועל חשבון היזם.

סיומו של הליך זה ברישומו בלשכת רישום המקרקעין (טאבו) ובהמצאת נסחי טאבו עדכניים לכל דיירי הבנין על מנת לוודא השלמתו.

 שלב תשיעי

עריכת "בדק בית" בתום תקופת האחריות לוודא תיקון ליקויים ככל שנתגלו ותיקונם.

לסיכום, להלן תרשים הזרימה וסדר הפעולות ליישום התמ"א:

  1. בחינת הסכמות הדיירים למימוש התמ"א.
  2. בחירת נציגות בת 3-4 דיירים להובלת המהלך.
  3. מינוי 2 יועצים המגבים מקצועית את הדיירים: אדריכל/מהנדס ומשפטן/עו"ד.
  4. ניהול מו"מ עם יזמים.
  5. גיבוש עקרונות מוסכמים עם היזם על אופן המימוש והיקפו.
  6. הכנת חוזה ביצוע הכולל תכניות, מפרטים, כתבי כמויות וכו', כנספחים לחוזה.
  7. הכנה והגשת בקשה לקבלת היתר בניה לרשות המקומית על ידי היזם וטיפולו בהליכי הרישוי עד לקבלת ההיתר.
  8. ביצוע העבודות באתר בליווי פיקוח בא כח הדיירים.
  9. סיום העבודות וקבלתן. קבלת טופס 4 ותעודת גמר לאיכלוס מהרשות המקומית.
  10. עריכת תיקון צו בית משותף לרבות רישום זכויות משתכנים לבעלי יחידות הדיור החדשות.
  11. עריכת בדק בית בתום תקופת האחריות.

 מתן זכויות הבניה ליזם חיצוני דינן כמכירת מגרש ועל כן כל בניה עתידית מחויבת בתשלום מס שבח החל על הדיירים הנחשבים למוכרים. עסקה כנ"ל, חייבת בדיווח למס שבח תוך פרק זמן הקבוע בחוק מיום חתימת ההסכם בין היזם לדיירים.

יחד עם זאת, כפי שציינתי בעבר, על כל שטחי הבניה שמקורם בזכויות התמ"א חל פטור מתשלום מס שבח.

לעיתים, כולל מימוש התמ"א תמהיל שטחים שמקורו מתכניות בנין עיר החייבות במס שבח. לפיכך, יקבלו דיירי הבנין, כל אחד בנפרד, חיוב אישי לתשלום. חיוב זה, ככל שנשלח, יש להעבירו לתשלום על ידי היזם בשם כל דייר ויש לוודא את ביצועו.

אי פרעון התשלום יחויב בריבית פיגורים והצמדה ועלול להוביל לאי נעימות עקב נקיטת צעדי גביה.

זכויות תמ"א 38 והחלופות המוצעות על ידה

חיזוק המבנים שאינם עומדים בתקן 413, נגד רעידות אדמה, אינו מחייב בשלב זה.

יחד עם זאת, לממשלת ישראל ולמוסדות התכנון ענין ציבורי רב בחיזוקם ועל כן, מציעה תמ"א 38 מספר תמריצים על מנת לעודד את היישום.

תנאי יסודי ליהנות מתמריצים אלו מותנה בחיזוק הבנין נגד רעידות אדמה.

להלן זכויות התמ"א והחלופות האפשריות למימוש:

הערות כלליות לביצוע החלופות הנ"ל:

  1. לצורך האפשרות לביצוע ההרחבות מאפשרת התמ"א, בהוראותיה, הקטנת קווי הבנין: ל- 2 מ' לחזית הרחוב ולצדדים ו- 3 מ' לחזית האחורית. הקמת ממדי"ם ופירי מעליות יכולים אף להגיע עד לגבולות המגרש בהתאם לתקנות חוק התכנון והבניה אך בדרך של הקלה בכפוף לעריכת פרסום.
  2. למקרה של תמהיל ניצול יתרת זכויות בניה שעל פי התב"ע במועד מימוש התמ"א, יקוזזו שטחים אלו משטחי הבניה של התמ"א.
  3. שטחי הבניה המותרים עפ"י התמ"א מוגדרים בהיקפם ובמיקומם בקומות הבנין. תמ"א 38 אינה מתיחסת לצפיפות מספר יחידות הדיור החדשות ולפיכך, אין מגבלה למספרן ובתנאי להמצאת ממ"ד וחניה.
  4. זכויות התמ"א אינן מוגדרות באחוזי הבניה משטח החלקה כפי שמקובל במרבית תכניות בנין עיר. הזכויות מוגדרות בהיקפי הבניה ובמספר הקומות בלבד. לפיכך, ביישום חלופת "פינוי-בינוי" יש להגדיר בתחילה את גודל הקומה הטיפוסית שבהתאם לזכויות תכנית בנין העיר החלה על החלקה. על שטח זה ניתן להוסיף את 25 המ"ר המיועדים להרחבת כל אחת מיחידות הדיור הקומתיות כפי שמתירה התמ"א. בכך יתקבל היקף הקומה הטיפוסית עליה ותחתה ניתן לממש את יתרת זכויות התמ"א.
  5. בהוראות תמ"א 38 נדרש להמציא פתרונות חניה בתחום החלקה ליחידות הדיור החדשות בלבד. בהעדר האפשרות האוביקטיבית להמציאן, ניתן להמירן בתשלום לקרן חניה. בתוקף נסיבות ראויות ובהתאם לחוות דעתו של מהנדס העיר, ניתן לוותר עליהן לחלוטין.
  6. הוראות התמ"א קובעות חובת פרסום הבקשה במתכונת של הקלה לפי סעיף 149 לחוק. פרסום זה מאפשר הגשת התנגדויות שכנים גובלים ואחרים ואף נותן להם הזכות להגשת ערר בועדת הערר המחוזית.
  7. שטחי התמ"א נהנים מהנחה בשיעור של 50% מגובה אגרות הבניה והנחה בשיעור של 90% מחיוב היטל ההשבחה. חל פטור מלא ממס שבח על שטחי התמ"א בלבד.
  8. האפשרות לתוספת מרפסות על פי תקנות חוק התכנון והבניה ניתנות להקמה בשטח של 12 מ"ר לכל יחידת דיור בסטיה מקווי הבנין שלחזית הרחוב ולאחור בשיעור של עד 40% מקווי הבנין הסטטוטוריים. הקמת מרפסות בחזיתות הצדדיות תהיה במסגרת קווי הבנין הסטטוטוריים ועם אפשרות להקלה מרבית של עד 10%. הקמתן תעשה בדרך של הקלה בכפוף לעריכת פרסום.

תמ"א 38: חלופה 1 –
חיזוקו של הבנין בלבד

הליך שיעשה ביוזמת בעלי הנכס ובמימונם.

על הדיירים לקיים אסיפת דיירים בה יוחלט על חיזוק הבנין ומינויו של מהנדס בנין לליווי הפרויקט. הפעלתו של המהנדס, היקף מכלול עבודתו, גובה שכרו ומועדי התשלום, ייקבעו בהסכמה בין הצדדים ויעוגנו בחוזה התקשרות. המהנדס, בתוקף תפקידו זה, יכין ויטפל בבקשה לקבלת היתר בניה מהרשות המקומית לביצוע החיזוק, יכין תכניות עבודה לביצוע, מפרטים טכניים ויערוך את רשימת העבודות במסגרת כתב כמויות למכרז. המכרז יופץ בין מספר קבלנים לקבלת הצעות מחיר, מהם יבחר אחד הקבלנים כמבצע. הדיירים יחתמו על חוזה ביצוע עם הקבלן הנבחר בו תוגדר היקף העבודה בהתאם לרשימת העבודות והספציפיקציות, משך הביצוע, עלות הביצוע, סדר התשלומים הכפוף לשלבי הביצוע בפועל ועוד תנאים רבים אחרים למניעת אי הבנות וחיכוכים במהלך הביצוע.

המהנדס ילווה את הבניה כמפקח בניה מטעם הדיירים על מנת לאמת את טיב הביצוע, התאמת הביצוע לתכניות, להנחיות, להיתר הבניה ותנאיו עד לסיומה.

בחלופה זו, באפשרות הדיירים, לשלב הקמת מרפסות, שלא על פי זכויות התמ"א אלא על פי זכויות תקנות חוק התכנון והבניה.

יש להביא בחשבון, שבמרבית המקרים, היקף העבודות הללו, יחייב בחידוש חזיתות הבנין – עלות נוספת שיש להביאה בחשבון. לצורך שיפוץ החזיתות, ניתן לבדוק קבלת הלוואה נוחה, למשך כשנתיים ללא רבית והצמדה מחברת "עזרה ובצרון" בת"א או מהאגודה לתרבות הדיור בערים אחרות ובתנאי היותו רשום באגודה. בדרך כלל, למקרה זה, תדרשו להפריד ביצוע החיזוק והקמת המרפסות משיפוץ חזיתות הבנין ולבצעם ב- 2 שלבים ולעיתים אף עם 2 קבלנים.

דיירי הבנין יממנו מכיסם הפרטי את שכרם של המהנדס והקבלן בהתאם לשלבי התשלום שסוכמו עימם מראש.

כזכור, לביצוע שינויים ברכוש המשותף לצורך החיזוק, מספיק רוב של 51% מהבעלים הרשומים בנסח הטאבו. לצורך הקמת המרפסות שאינן כלולות במסגרת סל הזכויות של התמ"א נדרש רוב מינימלי של 75%.

► חזור ל-"זכויות תמ"א 38 והחלופות המוצעות על ידה"

תמ"א 38: חלופה 2 – חיזוק הבנין והרחבת הדירות בלבד

חיזוק הבנין כתנאי יסוד והאפשרות להרחבת הדירות הקיימות עד 25 מ"ר לכל דירה ובתנאי להקמתו של ממ"ד או המצאת פתרון למיגון מאושר על ידי פיקוד העורף.

הליך זה יבוצע ביוזמת דיירי הבנין ובמימונם בהליך כנזכר בחלופה 1.

כזכור, ביצוע הרחבות דירות קיימות כנ"ל יחייב הסכמת 60% מבעלי הנכס לפחות.

► חזור ל-"זכויות תמ"א 38 והחלופות המוצעות על ידה"

תמ"א 38: חלופה 3 – חיזוק הבנין ותוספת קומות בהסכם שיתוף

זוהי החלופה המועדפת. המדובר בהסכם שיתוף (עסקת קומבינציה) בין דיירי הבנין ליזם/קבלן חיצוני.

העסקה מתבססת על קבלת תמורה מוסכמת מהיזם/קבלן לדיירים כנגד מתן הרשאתם למימוש זכויות התמ"א בגג הבנין ובקומת העמודים המפולשת כפי שיובהר בהמשך.

בדרך זו, נמנעים הדיירים ממימון עצמי של הפרויקט והיזם נמנע ממימון מראש עבור רכישת זכויות הבניה.

מדובר בהסכם שיתוף כאשר 2 הצדדים יוצאים נשכרים:

הדיירים מקבלים תמורה למתן זכויות הבניה ליזם ואילו הוא מקבל לידיו פרויקט בר יישום ריווחי.

גם במקרה זה, תנאי יסוד למימוש הינו חיזוקו של הבנין נגד רעידות אדמה.

בנוסף לאפשרות להרחבת הדירות, תמ"א 38 מאפשרת תוספת 2 קומות עליונות חדשות במתווה הקומה הטיפוסית הקיימת או המורחבת שבבנין. מספר יחידות הדיור החדשות בקומות אלו, אינו מוגדר בהוראות התמ"א.

כמו כן, מאפשרת התמ"א סגירת השטחים הפתוחים שבקומת העמודים המפולשת שבכניסה לבנין לכל מטרה שהיא לרבות הקמת יחידות דיור נוספות.

התמ"א מאפשרת גם תוספת קומה עליונה חלקית בשטח של עד למחצית הקומה למטרת חדרי יציאה לגג של יחידות הדיור שמתחת או להקמת יחידות נוספות. במקרים בהם קיימת תכנית מפורטת לבניה על הגג הרי שהיקף הבניה המותר יהיה בהתאם לשטחי הבניה שעל פי התכנית המפורטת בלבד גם אם לא יגיעו לשטח מחצית הקומה. שטחים אלו, ייראו כחלק בלתי נפרד מהתמ"א לענין ההסכמות ומתן פטור מהיטל השבחה ומס שבח.

גם במסגרת הליך זה, ניתן להקים מרפסות שלא בהתאם לזכויות התמ"א כנזכר לעיל.

ראוי לציין, שגם הליך זה, יכול להתבצע ביוזמת הדיירים ובמימונם אך אינו מומלץ מכל היבט שהוא לאור מורכבותו.

לחלופה זו הכוללת תוספת יחידות חדשות נדרש רוב מינימלי של 66% מהבעלים הרשומים.

► חזור ל-"זכויות תמ"א 38 והחלופות המוצעות על ידה"

תמ"א 38: חלופה 4 –
חיזוק הבנין ותוספת אגף

תמ"א 38 מאפשרת, לאחר חיזוקו של הבנין, להרחיב הדירות הקיימות כנזכר לעיל ולממש זכויותיה בהקמת אגף בשטח הקומות החדשות הניתנות להוספה בבנין, כנזכר בחלופה 3. לאור גודלם הקטן של החלקות, חלופה זו אינה ניתנת להגשמה אלא במקרים חריגים ומשכך חסרת ענין. גם למקרה זה, הואיל ומדובר בתוספת יחידות דיור, נדרש רוב מינימלי של 66% של הבעלים הרשומים.

► חזור ל-"זכויות תמ"א 38 והחלופות המוצעות על ידה"

תמ"א 38: חלופה 5 – "פינוי בינוי"

חלופה זו מאפשרת את הריסתו של הבנין הקיים והקמתו מחדש על פי זכויות הבניה הקיימות בתכניות בנין עיר תקפות שחלות על החלקה ובתוספת זכויות תמ"א 38. למקרה זה תותר הקמת מרתף למטרת חניות. למרות שבמימוש חלופה זו ניתן להגיע לקווי הבנין המקלים של התמ"א, הייתי ממליץ לתכנן את הבנין החדש בהתאם לקווי הבנין הסטטוטוריים על מנת שלא לצופף את הבניה ולשמר את המרקם האורבני הקיים. רק כאשר ניצול זכויות הבניה אינו מתאפשר בקווי בנין אלו, ניתן להקטינם כברירת מחדל.

מטבע הדברים שחלופה זו צריכה לעמוד במבחן כלכלי בהתאם לסל זכויות הבניה ולעלויות הביצוע. כללית, על מנת שעסקה זו תהיה רווחית יש להקים בין 2.2 ל- 3 יחידות חדשות על כל יח"ד קיימת.

לדוגמא, על מנת שהריסתו של בנין קיים הכולל 6 יחידות דיור תשתלם כלכלית, תידרש הקמת בנין חדש הכולל בין 14 ל- 18 יחידות חדשות.

► חזור ל-"זכויות תמ"א 38 והחלופות המוצעות על ידה"

תמ"א 38: חלופה 6 – חיזוק וניוד זכויות

למקרה ולא ניתן לממש זכויות התמ"א בחלקה ולאחר שחוזק הבנין, מאפשרת התמ"א את ניוד הזכויות למימוש בחלקה אחרת. הליך זה מותנה בכך שליזם/קבלן חלקה נוספת אליה ניתן יהיה לנייד הזכויות. הליך זה הינו ארוך ומסורבל יחסית, הואיל ודורש הכנה ואישור תכנית בנין עיר מפורטת שבסמכות הועדה המקומית. הסיכוי ליישם חלופה זו הוא נמוך, אם בכלל.

► חזור ל-"זכויות תמ"א 38 והחלופות המוצעות על ידה"

תמ"א 38: חלופה 7 –
הכנת תכנית בנין עיר משביחה

סעיף מס' 23 בהוראות התמ"א מסמיך את הועדה המקומית לאפשר הכנת תכנית בנין עיר נקודתית ו/או על כל שטח השיפוט העירוני על מנת להשביח את זכויות הבניה ולהפכה לתכנית יותר כלכלית ואטרקטיבית. מדובר בהליך ארוך יחסית שבסמכות הועדה המחוזית.

לדוגמא, עירית רמת גן, יזמה בזמנו תכנית משביחה, אשר קבלה תוקף זה מכבר, המאפשרת הקמת קומה נוספת מעבר לזכויות התמ"א. עירית ראשון לציון הובילה מהלך הכולל אפשרות להכפלת זכויות הבניה ומס' הקומות שמימושה נעשה באופן חלקי או מלא על פי חוות דעת של שמאי מקרקעין.

► חזור ל-"זכויות תמ"א 38 והחלופות המוצעות על ידה"

תנאי הסף למימוש תמ"א 38

  1. חלה על בנינים שהוקמו עפ"י היתר בניה שהונפק לפני שנת 1980.
  2. ניתנת ליישום בבנינים שעל חלקתם חלה תכנית בנין עיר המאפשרת הקמת מבנה בשטח העולה על 400 מ"ר ומעל ל- 2 קומות. (במנין הקומות תובא בחשבון קומת עמודים שבקומת הכניסה אך לא תיכלל קומת גג חלקית וקומות מרתף).
  3. ניתנת ליישום גם בבנינים שנבנו על פי היתרי בניה שמועד הנפקתם מאוחר יותר והקטנים בשטחם ובמספר קומותיהם מהנזכר לעיל. במקרה אלו, יותר החיזוק בלבד ללא מתן התוספות והתמריצים הנלווים לעידוד ההליך.
  4. נערכה חוות דעת על ידי מהנדס בנין הקובע כי הבנין אינו עומד בתקן ונדרש בו הצורך לחיזוקו. חוות הדעת, תלווה בחישובים סטטיים להצגת הפתרון ההנדסי המוצע לחיזוקו של המבנה.
  5. הסכמת בעלי הזכות בנכס הרשומים בנסח הטאבו:
    • עבור ביצוע שינויים ברכוש המשותף בלבד, נדרש רוב של 51%.
    • לביצוע הרחבות יח"ד קיימות, נדרש רוב של 60%.
    • לביצוע תוספת יח"ד נוספות, נדרש רוב של 66%.
    • להריסת הבנין והקמתו מחדש עפ"י זכויות התב"ע והתמ"א, נדרש רוב של 80%

ראוי לציין, שבאותם המקרים בהם מובעת הסכמה חלקית בלבד, יידרש אישורו של המפקח/ת על הבתים המשותפים שבלשכת רישום מקרקעין כתנאי להנפקת היתר הבניה המבוקש.

  1. אינה חלה על מבנים המיועדים להריסה מכח תכנית או מכח צו בית משפט.
  2. בבנינים המיועדים לשימור, תיושם התמ"א בהתאם להוראות ומגבלות תכנית השימור.