ביום 1.8.2014, נכנסו לתוקפן תקנות חדשות המעניקות פטור לביצוע/הקמת רשימת עבודות ומתקנים הכלולות בתקנות אלו בכפוף לעמידה בתנאים מסוימים הנזכרים בהן.

לחלק מהעבודות הנזכרות חלה חובת דיווח על הביצוע לרשות המקומית בפרק זמן קצוב מיום סיום ביצוע/הקמת העבודה/מתקן. במיקרים מסוימים, תדרש תוספת אישור מהנדס לענין יציבותה של העבודה או המתקן וממקרים מסוימים דיווח מקביל לגורם אחר כגון כיבוי אש.

בסמכות כל רשות מקומית להוסיף הוראות מרחביות משלימות כתנאים ספציפיים נוספים המשקפים את מדיניות הרשות וזאת בנוסף להוראות התקנות.

התקנות שתוקנו מהוות נדבך ראשון ברפורמת חוק התכנון והבניה שמוביל משרד הפנים.

במקביל לתקנות הנ"ל, הורחבו סמכויות הרשות המקומית לאישור תכניות מפורטות להגדלת שטחי הבניה, הרחבה והארכת דרכים, תוספת שטחי ציבור, שינויי תמהיל בשטחי בניה מעורבים, תוספת קומות, יח"ד ועוד – מהלכים מסורבלים ומתמשכים שהיו עד היום בסמכות הועדות המחוזיות בלבד.

לעיון בתקנות וברשימת העבודות והמתקנים שביצוען והקמתם פטורים מהיתר והתנאים לביצוען והקמתם – לחץ כאן

תנאי להגשת בקשה להיתר בניה או להיתר לשימוש חורג מותנה בהצגת זיקת המבקש לנכס.

במרבית המקרים מבקש הבקשה הינו גם בעל הנכס ולכן יופיע בבקשה כמבקש הבקשה וכבעל הנכס.

קיימים מקרים בהם המבקש הינו אחד ממספר בעלי הזכות בנכס. במקרה זה הבקשה תהיה חתומה על ידי כל הבעלים או שהבקשה תיקלט במשרדי הרשות המקומית עם חתימת המבקש בלבד. למקרה זה, כאשר רק חלק מבעלי הזכות בנכס חתמו על הבקשה, חובת הרשות ליידע את שאר בעלי הנכס (בהתאם לתקנה 2 ב' לחוק התכנון והבניה) על הגשת התכנית על מנת לאפשר להם להתייחס לבקשה. משך הזמן להתיחסות עומד על 30 יום מיום קבלת ההודעה. ההודעה תעשה במשלוח דואר רשום לבעלים כאשר להודעה תצורף תכנית הבקשה או חלק ממנה. בהעדר תגובה להודעה, יראה הדבר כהסכמה. למקרה של התנגדות, יהיה על מקבל ההודעה לשלוח לרשות המקומית התנגדות מנומקת הנסמכת על טענות תכנוניות בלבד. אין בסמכות הועדה המקומית לדון ולהכריע בטענות שבמישור הקנייני.

למקרה והמבקש אינו בעל הנכס נשוא הבקשה ו/או שאינו נמנה על אחד מבעלי הנכס, יהיה חייב בהחתמת בעל הנכס או לפחות אחד מבעלי הנכס כתנאי להגשת הבקשה ולקליטתה ברשות המקומית.

מטבע הדברים, שלצורך התנהלות זו, החוק מחייב את מגיש הבקשה להמציא לרשות, בעת קליטת הבקשה, נסח טאבו עדכני לבחינת שם/שמות בעל/י הנכס.

בנוסף להגשת בקשה להיתר בניה רגילה כפי שפורט במאמר הקודם "הליכי רישוי לקבלת היתר בניה"  קיים מסלול מקביל נוסף להגשת בקשה להיתר לעבודה מצומצמת.

הגשת בקשה רגילה, מחויבת בעריכה על ידי בעלי מקצוע מורשים אדריכל או מהנדס או הנדסאי הרי שבקשה להיתר לעבודה מצומצמת יכולה להיות מוגשת על ידי מבקש הבקשה בלבד.

הליך זה מעוגן בחוק התכנון והבניה "תקנות התכנון והבניה (היתר לעבודה מצומצמת) התשס"ג-2003".

בקשה להיתר לעבודה מצומצמת מוגבל אך ורק לרשימת העבודות שנקבעו בתקנות החוק כמופיע בהמשך ובלבד שאינן משנות אלמנטים בשלד הבנין, או פוגעות במערכות הבנין או בבטיחותו. כוונת המחוקק להתיר מספר עבודות שהיקפן קטן ושאינו משפיע על יציבות הבנין בו מתבקשת הבקשה בהליך זה.

להלן רשימת העבודות הנחשבות לעבודה מצומצמת:

• התקנת מיתקן לאנטנות לקליטת שדורי רדיו וטלויזיה.
• התקנת מובלים לכבלים או כבלים למתקן תקשורת.
• הצבת קולטים ודוד שמש.
• סגירת מרפסת בתריסים למעט מרפסת שלא נכללה במנין שטחי הבניה. אין המדובר בסגירה בבניה קשיחה ההופכת אותה לחדר נוסף בדירה או להרחבת חדר קיים. במקרה זה, נדרשת הגשת בקשה להיתר בניה רגיל ככל שקיימות זכויות בניה עודפות הניתנות למימוש.
• התקנת מתקן הסקה בדירה. הכוונה להתקנת תנור חימום דירתי, ארובה, צנרת ומתקן לדלק נוזלי לתנור ההסקה.
• התקנת מתקן גז במיכל נייח.
• בניית גדר שצידה הגבוה ביותר אינו עולה על 1.50 מ'.
• התקנת מצללה (פרגולה). הכוונה למבנה ללא קירות  שתקרתו עשויה קורות הנסמך על עמודים שתקרתו אופקית ושחלקו האטום אינו עולה על 60% משטח התקרה).
• התקנת סוכך עונתי. המדובר במבנה עשוי בניה קלה כסגירת חורף לאפשר ישיבת סועדים במסעדה ובית קפה.
• ביצוע שיפור הנגישות לבנין ובתוכו. הכשרת דרכי גישה, הסדרי חניה, הקמת כבש גישה (רמפה), מעלון וכו'. לאנשים בעלי מוגבלויות.
• מבנה לאיחסון כלי אצירת אשפה מסוג מסתור.
• התקנת מערכת טיהור אויר או מיזוג אויר.
• הקמה או הצבה של מחסן טרומי פריק.
• התקנת מתקן פוטו-וולטאי על גג מבנה קיים בהספק שאינו עולה על 50 קילו וואט למבנה.

 כפי שניתן לראות, למרבה הפליאה, שהתקנת דוד שמש בגג הבנין כמו התקנת מזגן טעונים בקבלת היתר בניה.

אילו פעולות שנעשות בשיגרה ע"י דיירי בנינים קיימים ללא קבלת היתר.

בבקשה להתקנת מיתקן הסקה בדירה, מערכת טיהור אויר ומערכת מיזוג אויר ומתקן גז במיכל נייח, על מגיש הבקשה לציין את פרטי רכיבי מיתקן ההסקה לרבות גודל התנור וסוגו, מיקומו, מקום הארובה, סוגו ומיקומו של מיכל הדלק הנוזלי למתקן החימום וסוג הדלק הנוזלי שבמיכל, סוגו ומיקומו של מיכל הגז הנייח וסוג הגז שבמיכל הגז.

לבקשה להקמת אנטנה, מצללה, סוכך עונתי, מחסן טרומי פריק, או לביצוע עבודות לשיפור הנגישות לבנין או בתוכו- יצרף המבקש פרטים בדבר מיקומם וגודלם ובהמצאת חישובים סטטיים חתומים על ידי מהנדס.

לבקשה להתקנת מיתקן לאנטנות מובלים לכבלים או כבלים למתקן תקשורת ימסרו פרטים אודות מיקומם.

לבקשה להתקנת מיכל גז נייח תדרש הצגת אישור המפקח על העבודה שבמשרד התמ"ת.

לבקשה להתקנת מיתקן פוטו-וולטאי יצורפו תכניות הגג, חזיתות הבנין, חישובים סטטיים חתומים על ידי מהנדס ואישור בכתב של מהנדס חשמל מוסמך בדבר התנאים להתקנת המתקן הפוטו-וולטאי וכי הספק המיתקן אינו עולה על 50 קילו וואט למבנה. ככל שידרש על ידי מהנדס הרשות יוצגו מסמכים לענין הסינוור הנובע ממתקן זה.

התקנת מתקן פוטו-וולטאי על גבי גג רעפים משופע, תעשה בצמוד לגג ובכיוון שיפועי הגג. במיקום על גבי בגג שטוח לא תותר הבלטת המתקן מעבר לגובה מעקותיו. כמו כן, יש להבטיח מקום להתקנת כל המתקנים האחרים הנחוצים על גג המבנה כגון: הצבת מערכת סולארית, קולטי שמש ודוודים, לאספקת מים חמים כנדרש בתקנות הבניה, הצבת אנטנות לקליטת שידורי רדיו וטלויזיה וכו'. ודרך גישה לטיפול ואחזקת מתקנים אלו.

למקרה והבקשה אינה חתומה על ידי שאר בעלי הנכס, על הועדה המקומית ליידעם על הגשת הבקשה על ידי משלוח הודעה בדואר רשום ולאפשר להם להתייחס אליה בתוך 30 יום. משלוח ההודעה יעשה על ידי הועדה המקומית עם קליטת הבקשה.

למקרה והבקשה אינה חתומה על ידי בעל/י זכות בנכס דהיינו שכן/ים השותף/ים לחלקה במקרה של בנין דו/רב-משפחתי או במקרה של בקשה בבית משותף,היתר הבניה ינתן רק לאחר תום 30 ימים לאחר שהעתק הבקשה נמסר לבעל זכות בנכס שלא חתם בעצמו על הבקשה או בבית משותף לנציגות הבית שלא חתמה עליה.

הבקשה תידון בפני רשות רישוי בהעדר התנגדויות ובפני ועדת משנה במידה ותועלנה התנגדויות לבקשה.

היתר הבניה יחתם בסיום ההליך על ידי מהנדס העיר בלבד.

למרות שמקובל לחשוב שהליך זה הינו מהיר מההליך הרגיל, הרי שלמעשה אין הבדל משמעותי בין הגשת בקשה להיתר בדרך הרגילה להליך לעבודה מצומצמת. רק במקרים בודדים, ככל שלמבקש הכישורים להכנתה, הרי שיוכל לחסוך את שכר עורך הבקשה המורשה. יחד עם זאת, במידה ולבקשה השלכות העלולות להשפיע על יציבות הפריט המבוקש כגון: הצבת אנטנות, הקמת מצללה, הקמת גדר או מחסן או הצבת תאים פוטו-וולטאיים על גבי גג הבנין, הרי שידרשו חישובים סטטיים, תצהיר  וחוות דעת מהנדס כפי שנדרש בהליך הרישוי הרגיל.

גם לענין משך ההליך אין כל משמעות והוא קצר יחסית בשני המקרים לאור ההיקף הקטן והזניח של מיכלול הבקשה

המחייב עמידה בתנאים בודדים קלים להנפקת ההיתר הניתנים למילוי מיידית.

המאמר שלהלן עיסוקו בהליך הקבוע בחוק הבא
להתיר ביצוע עבודות בניה או שימושים המחויבים בקבלת היתר בניה כפי שיפורטו בהמשך. אופן הגשת הבקשה לקבלת היתר בניה מעוגן בנוהל שבהתאם לחוק התכנון והבניה על תקנותיו. הבקשה תעשה באמצעות הצגת תכניות ערוכות וחתומות על ידי בעלי מקצוע מורשים בסדר ובקנה המידה כקבוע בחוק.

תנאי בסיסי להגשת בקשה לקבלת היתר בניה הינה חתימת בעל/י הזכות בנכס בו מבוקש ההיתר או לפחות אחד מהם במקרה של מספר בעלים. ללא הוכחת זיקת בעלות לנכס, לא ניתן להגיש הבקשה.

 בקשה לקבלת היתר בניה תעשה למטרות הבאות:

• עריכת שינויים ותוספות בבנין קיים
• הריסת מבנה/ים קיים/ים
• הקמת מבנה/ים חדש/ים
• ביצוע עבודות פיתוח: חפירה, סלילה, הקמת גדרות, שינוי פני הקרקע ועוד
• הקמת חניה ללא קירוי או מקורה
• הקמת מבנים ומתקנים המשרתים מטרות חקלאיות בקרקע שיעודה חקלאי
• בקשה לשימוש חורג מתכנית בנין עיר או מהיתר
• בקשה למימוש תמ"א 38 באחת מחלופותיה
• בקשה לפיצול דירות

להלן הליכי הרישוי:

• תחילתו של ההליך הינו בהכנת מפת מדידה מצבית ערוכה על ידי מודד מוסמך המתארת את הקיים בחלקה עליה יתבקש ההיתר: ציון מספר הגוש והחלקה, שטח החלקה ברוטו ונטו למקרה של הפקעות, תרשים סביבה המתאר מיקום החלקה ביחס לחלקות וכבידים גובלים, גבולות החלקה, סימון הפקעות ככל שקיימות, סימון חלקי חלקות גובלות על הבנינים שבהם, ציון מפלסי הקרקע בחלקה, בחלקות גובלות לרבות מפלסי הכביש והמדרכה הצמודה לחלקה, ציון מפלסי רצפות הבנינים שבחלקות הגובלות, סימון מבנים הקיימים בחלקה תוך ציון גודלם ומיקומם מגבולות החלקה ועוד. אופן הכנת תכנית זו יעשה בהתאם להנחיות המרכז למיפוי ישראל על רקע רשת הקואורדינאטות הארצית ובדרך כלל בקנה מידה של 1:250. (כל 1 ס"מ במפה שווה ל- 2.5 מ' במציאות). מפה זו תוגש בבא העת לקבלת מידע תכנוני וכמו כן תשמש כבסיס ורקע לתכנית המוצעת. התכנית תהיה עדכנית כל עוד לא חלפו 6 חודשים מיום הגשתה לרשות.
• בהמשך, יש להזמין דפי מידע תכנוני ממחלקת תכנון/בנין ערים של הרשות המקומית בה מתבקשת הבקשה להיתר. במרבית הרשויות, לבקשה לקבלת דפי המידע יש לצרף את מפת המדידה הנזכרת לעיל. בדפי המידע שיתקבלו, יפורטו זכויות והוראות הבניה החלות על החלקה: רשימת תכניות בנין עיר החלות על החלקה מכוחן נגזרות זכויות הבניה, שטח החלקה נטו לחישוב זכויות הבניה, היקף שטחי הבניה המותרים למימוש, מספר הקומות המותרות בהן ניתן לממש הבניה, מידות קווי הבניה דהיינו המרווחים לגבולות החלקה בהם אסורה הבניה, הצפיפות המותרת, הוראות לאופן הבינוי, חומרי גמר, סוג הגג שטוח או רעפים, גובה וסוג גדרות ועוד.
• בשלב זה יגבש המתכנן את פרוגרמת התכנון עם הבעלים. הפרוגרמה תגדיר את הרצונות והצרכים להגשמת ציפיות הבעלים בכפוף למידע התכנוני שנתקבל מהרשות. בהתאם לפרוגרמה, יערוך המתכנן מספר חלופות מהן תבחר התכנית האופטימלית העונה לציפיות הבעלים בכפוף למגבלות ולאילוצים שמכתיבות זכויות הבניה ככל שקיימות. לתכנית האופטימלית הנ"ל, יעוצבו חזיתות הבנין אשר יגדירו את חזותו החיצונית. גיבוש הפרוגרמה מחוייב הן לצורך בניה חדשה והן לצורך עריכת תוספות ושינויים במבנה קיים.  זהו השלב התכנוני החשוב ביותר בו נקבע אופי הבנין, גודלו, מיקומו בחלקה, חלוקת הפונקציות בבנין גודלן ומיקומן והקשרים שביניהן, חזותו החיצונית של הבנין ועוד.
• סיומו של שלב התכנון יוביל להכנת תכניות לקבלת היתר בניה על מנת לאפשר מימוש ה"חלום" בבניה. המדובר בשלב טכני גרידא חסר כל ענין. לתכנית המוגשת נוהל הגשה מוכתב מכח חוק התכנון והבניה ועריכתו במתכונת רציפה כאקורדיון הנקראת בשפה המקצועית "גרמושקה". תחילת התכנית בדפי מידע בהם נדרש לציין את כתובת האתר, מספר הגוש והחלקה, שמות ופירטי מבקש/י הבקשה, בעל/י הנכס, האדריכל/מהנדס המשמש כעורך הבקשה, המהנדס/הנדסאי כמתכנן שלד הבנין, גודל החלקה, ציון סוג ויעוד הבניה, פרוט מהות הבקשה ותכניות בנין העיר החלות על החלקה על פיהם נגזרות זכויות והוראות הבניה. בהמשך יפורטו שטחי הבניה הקיימים והמבוקשים בטבלאות חישוב שטחים תוך פרוט סוגיהם: שטחי בניה עקריים, שטחי שרות, מרפסות ללא גג ומקורות, פרגולות, סככות חניה ועוד. דפי מלל אלו יחתמו על ידי המבקש, בעל הנכס, עורך הבקשה ומתכנן שלד הבנין. למקרה והבקשה ערוכה על ידי אדריכל, קיימת חובת הכללת מהנדס לבקשה כאחראי לתכנון שלד הבנין. ניתן לערכה על ידי מהנדס בלבד שיופיע כעורך הבקשה וכאחראי לתכנון שלד הבנין כל עוד הפן התכנוני שולי כגון בקשה להכשרת מצב קיים. לאחר דפי המלל הנזכרים לעיל יוצגו תשריטים המתארים את המבוקש בבקשה. התכנית הראשונה תהיה של תרשים הסביבה כתכנית התמצאות למיקומה של החלקה נשוא הבקשה לאחריה תכנית תרשים המגרש הערוכה בדרך כלל בקנה מידה של 1:250 על רקע מפת המדידה המצבית שנערכה בתחילתו של ההליך. בתרשים מגרש זה תוצג החלקה בשלמותה עם חלקי חלקות גובלות וקטע הכביש הסמוך, קונטור הבניה הקיימת והמבוקשת ומיקומם בחלקה. בהמשך יוצגו תכניות מפלסי הבנין לרבות הגג בקנה מידה של 1:100 עם פרוט המידות והמפלסים, 2 חתכים לפחות ניצבים ואופיניים כשהאחד עובר דרך חדר המדרגות  ו- 4 חזיתות הבנין. למקרה והבקשה כוללת הקמת גדרות או הגבהת גדרות קיימים, תערך פרישת גדרות להמחיש צורתם, גובהם וחומרי הגמר שלהם. למקרה והבקשה כוללת הקמת מרחב מוגן דירתי (ממ"ד) מחויב עורך הבקשה בהצגתו כנספח בסוף ה"גרמושקה" בתכנית מפורטת הערוכה בקנה מידה של 1:50 והכוללת חתכים, פרטי בנין ופרוט מוטות זיון הברזל בחלקי הבטון. בין לבין, יערך תשריט חישוב פרוט שטחי הבניה הקיימים והמבוקשים כהבהרה לשטחים שנרשמו בטבלת שטחי הבניה שבדפי המלל שבפתיח תכנית ההגשה. כל הקירות הקיימים המיועדים להריסה יצבעו בצבע צהוב, בנית קירות חדשים בבלוקים יצבעו בצבע אדום, חלקי בנין עשויים בבטון יצבעו בכחול, חלקי בניה אחרים יצבעו בצבעים אחרים על פי בחירת עורך הבקשה וקירות קיימים הנשארים ללא שינוי יצבעו בשחור.
• תכנית הבקשה תוגש לרשות המקומית ב – 2-3 עותקים בתוך תיק ורוד המהווה חלק בלתי נפרד מהבקשה אותו ניתן לרכוש במשרדי הרשות כשהיא חתומה על ידי כל הגורמים כנזכר לעיל. כמו כן יצורפו עותק עדכני של מפת המדידה המצבית ונסח טאבו מרוכז עדכני ומקורי בו מצויינים כל בעלי הזכות בנכס. למקרה קיומו של הסכם שיתוף המצוי בטאבו המגדיר את אופן חלוקת זכויות הבניה בחלקה יש לצרפו לתיק ההגשה. מועד עריכת המפה המצבית ומועד הנפקת נסח הטאבו לא יעלה על 6 חודשים מיום הגשת הבקשה. לבקשה למימוש תמ"א 38 ידרשו המצאת חוות דעת מהנדס הקובע הצורך שבחיזוק הבנין נגד רעידות אדמה לרבות המצאת פתרון החיזוק המגובה במערכת חישובים סטטיים. לאחר בחינת העמידה בתנאי הסף, יונפק למבקש שובר תשלום פקדון המהווה תשלום על חשבון בגובה של כ-10% מגובה אגרת הבניה המשוערת העתידית. עם ביצוע תשלום זה מסתיים שלב קליטת הבקשה והליך הרישוי יוצא לדרך. תכנית החתומה על ידי כל הגורמים ושאינה כוללת סטיה מתכנית בנין העיר והתואמת להוראות הבניה הסטטוטוריות כמופיע בדפי המידע תובא לדיון בפני רשות רישוי. במידה והבקשה כוללת מספר בעלים כשרק חלקם חתומים על גבי הבקשה חלה חובה על הרשות המקומית ליידע את יתרת הבעלים שלא חתמו על הגשתה ומהותה. הודעה זו תעשה בדואר רשום ותאפשר לאותם הבעלים להתיחס בפרק זמן של 30 יום. העדר התיחסות יראה כהסכמה. התנגדות לבקשה תועבר בכתב למשרדי הועדה המקומית. (הליך זה מתבסס על תקנה 2 ב' לחוק התכנון והבניה). בקשה התואמת לזכויות הבניה כמופיע בדפי המידע לגביה לא נתקבלו התנגדויות תנותב לדיון ברשות רישוי. למקרה של התנגדויות, תנותב הבקשה לדיון בפני ועדת משנה אשר תקרא את טענות המתנגדים טרם קבלת החלטתה בבקשה. ועדת המשנה יכולה להחליט על דחיית ההתנגדות, לקבלה בחלקה או במלואה. באותם המקרים כשהבקשה כוללת הקלות למיניהן, שבסמכות הועדה המקומית לאשרן, חלה חובת חשיפת הבקשה לציבור בדרך של הקלה לפי סעיף 149 לחוק התכנון והבניה בנוסח שימסר למבקש ע"י הועדה המקומית. הפרסום יעשה ב- 3 עיתונים לכלל תושבי העיר ולבעלי נכסים גובלים במסירה ידנית בדואר רשום. בפרסום תכלל מהות הבקשה תוך ציון האפשרות לעיין בתכנית המוגשת במשרדי הועדה המקומית. כל מי שמרגיש עצמו נפגע מהבקשה רשאי להגיש התנגדותו בכתב בתוך 14 יום מיום קבלת ההודעה. כל ההתנגדויות חייבות להיות מנומקות מטעמים תכנוניים בלבד. לועדה המקומית המנדט לדון ולהכריע אך ורק בסוגיות תכנוניות ולא קניניות. באותם המקרים בהן לא נתקבלו התנגדויות תובא הבקשה לדיון בפני ועדת משנה לשיקול דעת חבריה. בהתקבל התנגדויות תובא הבקשה לדיון בועדת המשנה אך בנוכחות המתנגדים והמבקשים. החלטת חברי ועדת המשנה תעשה במקרה זה בתוקף נסיבות הטענות והתגובות שיועלו בעת הדיון. ועדת המשנה יכולה להחליט על דחיית טענות המתנגדים, לקבלן בחלקם או במלואם. בסיומו של דיון מחליטה רשות רישוי או ועדת המשנה על אישור הבקשה במלואה בכפוף למילוי תנאים, על אישורה באופן חלקי בכפוף למילוי תנאים, לשוב ולדון בתכנית מתוקנת או לאחר עריכת סיור חברי הועדה במקום או לדחותה.
• בכל המקרים הנזכרים לעיל, למבקש שמורה הזכות להגיש ערר לועדת הערר המחוזית על החלטת רשות רישוי או ועדת המשנה במידה ולא ענתה לציפיותיו. למתנגדים שמורה זכות זו אך ורק כשהמדובר בהחלטת ועדת המשנה הנסמכת על הקלה מכח סעיף 149 לחוק. עם הגשת בקשה לערר וקבלתו בועדת הערר מוקפאים הליכי הרישוי עד לקיומו של דיון בועדת הערר. החלטת ועדת הערר מחייבת את הועדה המקומית גם למקרים בהם הופכת את החלטתה על פיה. לדיון בועדת הערר מוזמנים העוררים והמשיבים לשאת טענותיהם בפני ועדת הערר טרם קבלת החלטתה. גם במקרה זה סמכות ועדת הערר הינה לדון בהתנגדויות על בסיס טיעונים תכנוניים בלבד כגון: הסתרת אור ושמש וחסימת אויר כתוצאה מהבניה המבוקשת, פגיעה בחזות בנין קיים או סמוך, מטרדי רעש אפשריים כתוצאה מהקמת בריכת שחיה או ממיקום מזגנים ועוד. לועדות התכנון אין הסמכות לדון ולהכריע בסוגיות קניניות כגון ירידת ערך נכסים עקב אישור הבקשה שמטבען להתבהר בבתי המשפט.
• עם קבלת החלטה חיובית לבקשה על המבקש, באמצעות עורך הבקשה שלו, למלא אחר תנאי הועדה כגון: המצאת אישור פיקוד העורף, אישור כיבוי אש, תצהיר מהנדס והצגת חישובים סטטיים, אישור תאגיד המים לתכנית סניטרית, אישור תכנית פיתוח וחניות, עמידה בתקן לבניה ירוקה ונגישות ככל שנדרשים, הצגת התקשרות עם מעבדה מוסמכת לבדיקת טיב הבטונים, אינסטלציה, איטום ועוד, אישור מחלקת התברואה להסדרי אצירת אשפה ופינויה, תיקון התכניות וחישובי השטחים ככל שנדרש עקב הנחיות בודק התכניות, תאום התכניות בהתאם לדרישות הגורמים האחרים, הצגת התקשרות עם אתר מורשה לפינוי פסולת בנין ועוד בהתאם למכלול הבקשה. סיום מילוי תנאי הועדה מותנה כמו כן בתשלום חשבונות עבור אגרת בניה והיטלי פיתוח לרבות היטל השבחה ככל שקיים. עורך הבקשה ימציא לועדה המקומית 3-4 העתקים מתכנית הבקשה הכוללים את כל דרישות הועדה המקומית והגורמים החיצוניים כפי שנבדקו ואושרו
   ל ידי בודק התכניות של הועדה. העמידה בכל התנאים לרבות ביצוע התשלומים כנזכר לעיל יובילו להנפקת היתר הבניה אשר יחתם על ידי מהנדס הרשות המקומית ויושב ראש הועדה המקומית. תוקף היתר הבניה הינו למשך 3 שנים מיום הנפקתו הניתן להארכה על ידי הועדה המקומית. תוקף היתר בניה לשימוש חורג הינו למשך תקופת השימוש החורג כפי שאושר. ראוי לציין שבבקשות לשימוש חורג או בבקשות הכוללות מכלולים קטנים חלק מהתנאים הנזכרים לעיל מתייתר ומסתכם בדרישות שמתוקף היקף ומהות הבקשות בלבד.