כידוע, בין שאר הוראות תמ"א 38 קיימת חובת חשיפתה לציבור הרחב במתכונת של הקלה.

הליך זה נובע מהסיבה שהמדובר במימוש סל זכויות רחב הניתן ליישום בבנין קיים בחלופת עיבוי ו/או על ידי הריסתו והקמתו מחדש.

יישום התמ"א מאפשר ציפוף על ידי הקטנת מרווחי קווי הבנין, הרחבת דירות קיימות, תוספת קומות ויח"ד חדשות לרבות בניה בקומת הקרקע המהווה לכאורה סטיה מהתכנית הקיימת ועל כן החליט המחוקק לחשוף כל בקשת מימוש לבעלי נכסים גובלים ולציבור הרחב להתיחסות תוך מתן מעמד להגשת התנגדויות לבקשה.

לאור העובדה שהתמ"א כפופה למעין הליך של הקלה, ניתן לועדה המקומית שיקול דעת רחב באישור כל בקשה.

סעיף 22 לתמ"א – שמירת זכות הועדה המקומית לסרב לתת היתר, מאפשר לועדה המקומית הפעלת שיקול דעת רחב באישור כל בקשת מימוש כלשון סעיף 22 שלהלן:

"אין באמור בתכנית זו (תמ"א 38) כדי לשלול מסמכותה של הועדה המקומית לסרב לתת היתר לבניה הכרוך בתוספת זכויות על פי סעיפים 11-14 (מגוון אפשרויות הבניה שעפ"י התמ"א) אם מצאה מטעמים מיוחדים הנובעים משיקולים תכנוניים, או אדריכליים, נופיים, כושר נשיאה של תשתיות במגרש, כי יש לסרב לבקשה להיתר. הועדה המקומית תפרט בכתב את הטעמים המיוחדים לסרוב כאמור".

כידוע, פרסום בקשת מימוש התמ"א במתכונת של הקלה נותן לציבור את הזכות להתנגד לבקשה. ככל שמועלות התנגדויות כנ"ל מינימוקים תכנוניים בלבד הרי שהם מובאים לידיעת הועדה המקומית ובדרך כלל על ידי הופעת המתנגדים בעת הדיון. במידה והועדה המקומית מוצאת לנכון לדחות ההתנגדויות עומדת הזכות למתנגדים להגשת ערר לועדת הערר המחוזית על החלטת הועדה המקומית.

גם לועדת הערר שיקול הדעת כנזכר לעיל בבואם לדון בערר המוגש.

לסיכום, גם כאשר מוגשת בקשה למימוש התמ"א התואמת במדויק לזכויותיה והוראותיה הן באשר להיקפי הבניה, תוספת הקומות ויחה"ד, מרווחי קווי הבנין, יש לועדה המקומית ולועדת הערר שיקול דעת רחב לאישור הבקשה במלואה ו/או בחלקה ו/או לדחותה על סמך בחינת הנושאים  הנזכרים לעיל.