הקמת מרפסות זיזיות במסגרת מימוש תמ"א 38

כידוע, תמ"א 38 מאפשרת בזכויותיה הרחבת יחידות דיור קיימות בשעור של עד 25 מ"ר. הרחבה זו מותנת במתן פתרון מיגון לשביעות רצון פיקוד העורף.
בדרך כלל, פתרון המיגון המוצע הינו בהקמת ממ"ד (מרחב מוגן דירתי) המשמש כחדר נוסף, כחלק מחיזוק הבנין נגד רעידות אדמה ומתן פתרון מיגון בעת מלחמה.
שטח ממ"ד תקני עומד כיום על שטח רצפה נטו של 9 מ"ר ומכאן ששטחו ברוטו מגיע לכדי כ-12.5 מ"ר. יתרת השטח המשלימה ל- 25 מ"ר יכולה לשמש לתוספת חדר נוסף, הרחבת חדרים קיימים, הרחבת מטבח, חדר רחצה ו/או להקמת מרפסות.

ככל שהקמת המרפסות נסמכת על זכויות התמ"א, הרי ששטחן יהיה במסגרת 25 המ"ר הנ"ל המיועדים להרחבת יחה"ד והבלטתן תוכל להעשות בהתאם לקווי הבנין המקלים שעל פי התמ"א דהיינו: 2 מ' לחזית קדמית לרחוב ולחזיתות הצדדיות ו- 3 מ' לחזית אחורית עורפית. אין הגבלה לרוחב מרפסות אלו.

קיימת אפשרות נוספת להקמת המרפסות בהתאם לתקנות חוק התכנון והבניה וזאת בנוסף לזכויות תמ"א 38. מרפסות כנ"ל ניתן להקים בשטח של 12 מ"ר לכל יח"ד ולא יותר מ- 14 מ"ר ובתנאי שסך שטחי המרפסות בבנין אינו עולה על מכפלת מס' יחה"ד ב- 12 מ"ר. למקרה של הקמת המרפסות מכח התקנות, תותר הבלטתן מעבר לקווי הבנין שעל פי תכנית בנין עיר החלה על החלקה בשעור של עד 40% מקווי הבנין הנ"ל לחזית הקדמית והעורפית בלבד. לא תותר הבלטתן לחזיתות הצדדיות מעבר לסטיה של 10% מקווי הבנין. רוחב מרפסות אלו, בשונה ממרפסות התמ"א, לא יעלה על 2 מ'.

ראוי לציין, שהליך הקמת המרפסות בסטיה מקווי הבנין כנזכר לעיל, יעשה בהליך של הקלה בכפוף לפרסום הבקשה להתיחסות הסובבים.

הארכת תוקפה של תמ"א 38

המועצה הארצית לתכנון ולבניה החליטה על הארכת תוקפה של תמ"א 38 לחיזוק מבנים בפני רעידות אדמה בחמש שנים נוספות ועל מתן עדכון נוסף לתמ"א.

כידוע, תמ"א 38 אושרה על ידי הממשלה והמועצה הארצית לתכנון ובניה בשנת 2005.

בהתאם להוראות התמ"א היא תקפה ל- 5 שנים שבתום תקופה זו על המועצה הארצית לדון ולהחליט האם להאריכה ב – 5 שנים נוספות. באוקטובר 2009 הוארכה התמ"א ב – 5 שנים נוספות עד לחודש מאי 2015. אמש החליטה המועצה הארצית בשנית להאריך תוקפה ב – 5 שנים נוספות עד לשנת 2020.

בנוסף לנ"ל, החליטה המועצה הארצית על מתן הוראה לעריכת תיקון מס' 4 לתמ"א תחת הכותרת "חיזוק מיגון והתחדשות". תיקון זה אמור לכלול הרחבת התמ"א לתחומים נוספים ביניהם עידוד וחיזוק מבנים שאינם למגורים, תוספת שימושים ציבוריים ומסחריים במבני מגורים המיועדים לחיזוק, עידוד תוספת ממדי"ם במבנים קיימים שמועד היתרי הבניה הינם מעבר לשנת 1980 ועד לשנת 1992, עידוד שימוש בתת-הקרקע ועידוד בניה למגורים להשכרה. הצעת השינויים הנוספים הנ"ל לתמ"א אמורה להיות מוגשת למועצה הארצית בתוך כ – 6 חודשים.

הטבת מע"מ אפס (0%) במימוש תמ"א 38 ופינוי-בינוי

עד לאחרונה, היזמים היו רשאים לקזז מתשומות המע"מ הכלולות במחירי הדירות החדשות אך ורק את תשומות המע"מ הכלולות בבניה החדשה ולא עבור העבודות עבור דיירי הבנין הותיקים.

לאחרונה, אושר תיקון לחוק מע"מ בשיעור 0% על-פיו במימוש תמ"א 38 ופינוי-בינוי דהיינו פעולות להתחדשות עירונית יהיו זכאים להטבת מע"מ בשיעור 0% גם לעבודות השיפוץ והבניה עבור דיירי הבנין הותיקים. לאור התיקון הנ"ל, יוכלו היזמים לקזז את תשומות המע"מ בגין השיפוצים והבניות לדיירי הבנין המקוריים מתשומות המע"מ הנכללות במחירי הדירות החדשות.

השינוי לחוק יגדיל את ההיתכנות הכלכלית של הפרויקט ויהווה תמריץ נוסף למימוש הליכי התחדשות עירונית.

עבודות שניתן לבצען ללא היתר בניה

ביום 1.8.2014, נכנסו לתוקפן תקנות חדשות המעניקות פטור לביצוע/הקמת רשימת עבודות ומתקנים הכלולות בתקנות אלו בכפוף לעמידה בתנאים מסוימים הנזכרים בהן.

לחלק מהעבודות הנזכרות חלה חובת דיווח על הביצוע לרשות המקומית בפרק זמן קצוב מיום סיום ביצוע/הקמת העבודה/מתקן. במיקרים מסוימים, תדרש תוספת אישור מהנדס לענין יציבותה של העבודה או המתקן וממקרים מסוימים דיווח מקביל לגורם אחר כגון כיבוי אש.

בסמכות כל רשות מקומית להוסיף הוראות מרחביות משלימות כתנאים ספציפיים נוספים המשקפים את מדיניות הרשות וזאת בנוסף להוראות התקנות.

התקנות שתוקנו מהוות נדבך ראשון ברפורמת חוק התכנון והבניה שמוביל משרד הפנים.

במקביל לתקנות הנ"ל, הורחבו סמכויות הרשות המקומית לאישור תכניות מפורטות להגדלת שטחי הבניה, הרחבה והארכת דרכים, תוספת שטחי ציבור, שינויי תמהיל בשטחי בניה מעורבים, תוספת קומות, יח"ד ועוד – מהלכים מסורבלים ומתמשכים שהיו עד היום בסמכות הועדות המחוזיות בלבד.

לעיון בתקנות וברשימת העבודות והמתקנים שביצוען והקמתם פטורים מהיתר והתנאים לביצוען והקמתם – לחץ כאן

טיפ מס' 9 – מתן אופציה וחתימה על התקשרות לביצוע פרויקט תמ"א 38

ברבים מהמקרים, נעשות פניות לדיירי הבנין למימוש תמ"א 38 על ידי גורמים הפועלים כמתווכים.

מטרתם העיקרית הינה להחתים את דיירי הבנין על הסכם למימוש התמ"א תוך קבלת אופציה לכך למשך תקופה.

מטבע הדברים שהסכמת הדיירים למתן האופציה מונעת מהם  מלנהל מו"מ מקביל עם יזמים אחרים לבדיקת הצעות אחרות בכל תקופת האופציה עליה חתמו ובודאי שלא להתקשר עם גורם אחר בתקופת זו.

לפיכך, על הדיירים לוודא בראש וראשונה שהמדובר ביזם/קבלן בעל כישורים מקצועיים מוכחים ובעל יכולת כלכלית להוציא אל הפועל את הפרויקט באחת מחלופותיו.

ההתקשרות עם אותו יזם/קבלן תהיה לכל מהלך הפרויקט ועד לסיומו גם כאשר מדובר בביצוע על ידי קבלני משנה כל עוד שהללו מופעלים על ידו ושהפעלתם אינה גורעת מאחריותו והתחיבויותיו כלפי הדיירים.

בחלק מהמקרים, אין מדובר ביזם/קבלן אלא במתווך אשר בכוונתו להעביר את ההסכם לגורם אחר ולהתנתק מהפרויקט כנגד קבלת עמלה כספית על העברתו.

 לאור האמור לעיל, על הדיירים לפעול כלהלן:

  1. הסכם להתקשרות למימוש התמ"א יחתם אך ורק עם יזם/קבלן אשר ינהל ויבצע את הפרויקט מתחילתו ועד סופו.
  2. ככל שתדרש הסכמת למתן אופציה הרי שתוגדר בזמן אשר יהיה קצר ככל שניתן ואשר תוגדר במילוי תנאים. ניתן להסכים על מועד הארכתה ככל שהיזם/קבלן פועל נמרצות לקידום הפרויקט ועומד בשלבי המימוש כמוסכם אך מתעכב מסיבות אובייקטיביות שאינן תלויות בו.
  3. חתימת הסכם למימוש התמ"א שבין דיירי הבנין ליזם/קבלן תעשה לאחר הגדרת היקף הפרויקט, הצגת תכניות המתארות את היקפי הבניה ואופן מימושן, התחיבויות הצדדים למימוש הפרויקט, לוחות זמנים להליכי הרישוי והביצוע, ערבויות ביצוע ועוד. בכל מקרה, יש לקבוע מספר "דרכי מילוט" לביטולו של ההסכם ככל שהיזם/קבלן לא עומד בהתחיבויותיו באשר לעמידה בלוחות זמנים, לא מסוגל לקיים את התחיבויותיו לתוספות הבניה המוסכמות בחלקן או במלואן וכו'…
  4. ההתקשרות תעשה אך ורק עם גורם אשר ינהל ויבצע את מכלול הפרויקט בכוחותיו הוא או האמצעות שותפים למימון הפרויקט או באמצעות קבלני משנה המופעלים על ידו אשר לא תמנע מאחריותו והתחיבויותיו של היזם/קבלן כלפיי דיירי הבנין.
  5. למקרה של התקשרות עם חברה יזמית/קבלנית, יש לוודא שהחתימה על ההסכם נעשת על ידי בעלי השליטה בחברה המורשים לחתום בשמה.
  6. יש להבטיח שהיזם/קבלן לא יוכל להעביר זכויותיו והתחיבויותיו מתוקף ההסכם שעם דיירי הבנין לכל גורם כלשהו אחר.

דו"ח יישום תמ"א 38 בשנת 2013 – עפ"י מינהל התכנון שבמשרד הפנים

בהתאם לנתוני הדוח ניצפת מגמת עליה משמעותית במימוש תמ"א 38.

עיקר המימוש נעשה בחלופת "עיבוי" דהיינו תוספות על גבי בנין קיים ללא הריסתו ולמימוש בחלופת "פינוי-בינוי" דהיינו, הריסת הבנין הקיים והקמתו על פי סל זכויות שעפ"י התב"ע והתמ"א.

ראוי לציין שהסיבה העקרית ל"קפיצת המדרגה" נובעת, ללא ספק, מכניסתו לתוקף של תיקון מס' 3 לתמ"א אשר הרחיב את זכויותיה והפך אותה לאטרקטיבית בהיבט הכלכלי. (התיקון אושר במהלך יוני 2012). כן ערכה רשות המיסים  מספר תיקונים ע"י מתן פטורים ממס המשפר את ההיתכנות הכלכלית כנ"ל.

כ"כ, ריבוי הבנינים ההולך וגדל, שעבודות  החיזוק וההרחבות בהם הסתיימו מעורר את תאבון המתלבטים ליישום התכנית.

מגמת הגידול בולטת בבקשות למימוש בחלופת "פינוי-בינוי".

מימוש התמ"א נעשה  באזורי ביקוש במחוזות תל-אביב, חיפה ומרכז בהם ערכי הקרקע גבוהים.

מאז כניסתה לתוקף של תמ"א 38, מאי 2005, הוגשו לאישור הועדות  המקומיות:

  • כ- 2460 בקשות
  • כ- 1650 בקשות מהנ"ל נדונו ואושרו על ידן
  • רק כ- 136 בקשות מהנ"ל  נידחו

במהלך שנת 2013:

  • הוגשו כ- 1060 בקשות מתוך סך 2460 הבקשות שהוגשו במהלך השנים הקודמות
  • כ- 770 בקשות מהנ"ל נדונו ואושרו
  • רק כ- 67 בקשות מהנ"ל טרם נדונו או שנידחו
  • כ- 36% מהבקשות שהוגשו ב- 2013  הינן בחלופת "פינוי-בינוי"

עד היום הוגשו כ- 547 בקשות למימוש התמ"א בחלופת "פינוי-בינוי". כ- 245 בקשות מהנ"ל נדונו ואושרו, רק 36 בקשות נדחו  כאשר יתרת הבקשות בהליכי רישוי שטרם נדונו בועדה.

כל שאר הבקשות מתייחסות למימוש בחלופת "עיבוי" – תוספות ע"ג בנין קיים ללא הריסתו.

בין השנים 2005-2012 כללו היתרי הבניה:

  • חיזוק של כ- 4470 יח"ד
  • חיזוק והרחבה של כ- 2840 יח"ד
  • תוספת של כ- 4320 יח"ד חדשות

בשנת 2013 בלבד, אושרו:

  • כ- 4320  יח"ד לחיזוק בלבד
  • כ- 4110  יח"ד חוזקו והורחבו
  • כ-  5890 יח"ד  נוספו כחדשות

 משך הליך הוצאת היתרי בניה הממוצע למימוש התמ"א עומד על 7 חודשים.

הזכות להגשת ערר על החלטת הועדה המקומית

הגשת ערר על החלטת הועדה המקומית שמורה בחוק למגישי הבקשות או לבעלי זכות בנכס או לבעלי נכסים גובלים בתנאים מסוימים שיובהרו בהמשך.

למבקשי הבקשות עומדת הזכות להגשת ערר כאשר:

  • הועדה המקומית לא החליטה בבקשה לקבלת היתר בניה בתוך 3 חודשים מיום הגשת הבקשה.
  • המבקש רואה עצמו נפגע מהחלטת הועדה המקומית או רשות רישוי מקומית בבקשה להיתר התואמת להוראות התכנית החלה על החלקה.
  • המבקש רואה עצמו נפגע מהחלטת הועדה המקומית כאשר בקשתו כוללת סטיה מהתכנית החלה על החלקה שבסמכות הועדה לאשרה בדרך של הקלה.

 לבעל זכות בנכס נשוא הבקשה (שכן) או לבעלי זכות בנכסים גובלים המרגישים עצמם נפגעים מהחלטת הועדה המקומית עומדת הזכות להגשת ערר על החלטת הועדה המקומית אך ורק כאשר מדובר בבקשות הכוללות סטיה מתכנית שבסמכות הועדה המקומית לאשרן ושהגשתן נסמכת על הקלה בכפוף לעריכת פרסום לפי סעיף 149 לחוק התכנון והבניה לשם חשיפתן לציבור להתיחסות.

ההקלות שבסמכות הועדה לאישרן הינן: תוספת שטח עקרי בשעור של 6% משטח החלקה, הקטנת מרווחי קווי הבנין הצדדים והאחורי בשעור של 10%, הגדלת מס' יחידות הדירות, תוספת קומה/ות, הבלטת ממדי"ם או מרפסות או פירי מעלית מעבר לקווי הבנין וכו'… כ"כ בקשות לשימוש חורג מהיתר או מתכנית.

 לבעל זכות בנכס (שכן) המרגיש עצמו נפגע מהחלטת הועדה המקומית בבקשה התואמת להוראות התכנית החלה על החלקה גם אם התנגד לה באופן מלא או חלקי על בסיס יידוע מכח תקנה 2 ב' לחוק התכנון והבניה המחייב את הועדה המקומית לידעו בהגשת הבקשה ולאפשר לו להתיחס אין כל מעמד וזכות להגשת ערר.

 הערר יוגש לועדת הערר המחוזית בתוך 30 יום מיום קבלת החלטת הועדה המקומית. תוכן הערר יכלול את הנימוקים התכנוניים בלבד להגשתו. (אין בסמכות ועדות התכנון המקומית והמחוזית לדון ולהכריע בטענות קניניות).

עם קבלת הערר, יקבע מועד לדיון אליו יזומנו הצדדים. על המשיבים לערר להגיש תגובתם לערר בתוך 15 מיום הודעת ועדת הערר.

הדיון בועדת הערר יתקיים בנוכחות העוררים והמשיבים אשר יכולים להופיע בכוחותיהם הם או להיות מיוצגים ע"י עורכי דין.

לצדדים תינתן הבמה לשאת ולהעלות טענותיהם לענין הגשת הערר ותשובת המשיבים במטרה לדחותם. ועדת הערר תעביר החלטתה לצדדים בתוך 30 יום מיום קיומו של הדיון.

עם קבלת ההודעה על הגשת הערר יוקפאו הליכי הרישוי עד לקבלת החלטת ועדת הערר בערר.

לועדת הערר הסמכות לדחות את הערר, לקבלו בחלקו או במלואו ו/או להחזירו להשלמת הדיון בועדה המקומית.

 כל החלטה של ועדת הערר מחייבת את הועדה המקומית לפעול על פיה גם אם שינתה את החלטתה באופן חלקי או מלא.

טיפ מס' 8 – שיוך זכויות הבניה שעפ"י תמ"א 38

בחלק מהבנינים המיועדים לחיזוק נגד רעידות אדמה שעפ"י תמ"א 38, גג הבנין אינו נכלל במסגרת שטחי הרכוש המשותף אלא צמוד לדירות שמתחתיו.

לחילופין, קיימים מקרים בהם ממוקמות דירות גג פרטיות או חדרי יציאה לגג בגג הבנין.

למרות העובדה שגג הבנין הינו בבעלות פרטית ומכאן שניתן לחשוב שזכויות הבניה שעפ"י התמ"א הניתנות למימוש בגג הבנין שייכות אך ורק לבעלי דירות הגג או למי שהגג צמוד לדירתם לא כך הדבר.

למען הסר ספק, זכויות הבניה המוקנות מכח הוראות תמ"א 38 המאפשרות תוספת של 2.5 קומות ע"ג הבנין הקיים שייכות לחלקה ולכלל בעלי הזכות בנכס/דיירי הבנין.

אין ספק שקיומם של חדרי היציאה לגג, דירות גג או גגות צמודים לדירות שמתחתם מקשה על יישום התמ"א ככל שבעלי דירות הגג מתנגדים לאפשר תוספת בניה ברכושם הפרטי ו/או מההיבט הכלכלי.

אין כל אפשרות לכפות ןלחייב את בעלי הגג לתת הסכמתם למימוש התמ"א. ככל שדיירים אלו מתנגדים למימוש התמ"א לא ניתן לישמה בגג הפרטי.

במרבית המקרים הנ"ל, יסכימו בעלי דירות הגג למימוש התמ"א בתנאי לקבלת דירת/ות הגג החדשה/ות שבמפלס העליון החדש של הבנין שלאחר בצוע התוספות.

דרישה זו פוגעת ברווחיות הפרויקט ומשכך פוגעת בסיכוי המימוש.

לסיכום, אין כל הבדל בשיווך זכויות הבניה לכלל בעלי הנכס בין אם מדובר בבנין עם גג הכלול ברכוש המשותף ובין אם מדובר בגגות פרטיים ובכל מקרה כל זכויות הבניה שמכח הוראות תמ"א 38 שייכות לכלל בעלי הזכות בחלקה.

תקן ישראלי מס' 5281 לבניה ירוקה

בשנת 2009 נכתב תקן 5281  שמהותו יישום בניה ירוקה בבנינים חדשים.

בשנת 2011 עבר התקן עידכון. התקן חל על מגוון בנינים: מגורים, משרדים, מסחר, תיירות, בתי חולים, מוסדות ציבור ועוד. התקן אינו חל על בניני תעשיה ומלאכה ועל בינינים שהקמתם כוללת את ביצוע מעטפת הבנין והגרעין בלבד.

בשלב זה, מימוש התקן הינו וולונטרי ומשכך אינו מחייב.

פורום ה-15 הכולל 15 רשויות מקומיות מובילות מקדם הליך להפיכת התקן למחייב ואף מפרט את סוגי הבניינים, מועדי היישום ההדרגתיים לטווח הזמנים הקרוב ורמת העמידה בתקן.

פורום ה-15 מאגד בתוכו את הערים: אשדוד, באר-שבע, גבעתיים, הרצליה, חדרה, חולון, חיפה, כפר-סבא, נתניה, פתח-תקווה, ראשון לציון, רחובות, רמת גן, רעננה ותל-אביב.

ההחלטה על אימוץ התקן הינה של ראש הרשות המקומית המגובה בהחלטת הועדה המקומית לתכנון ולבניה כמחייב וזאת מכח סמכותה.

תקן 5281 כולל 100 סעיפים המחולקים למספר פרקים: קרקע, מים, אנרגיה, סביבה, בריאות ורווחה, פסולת, תחבורה, ניהול אתר וחדשנות. התקן מבטיח התייחסות לשילוב אלמנטים: גגות ירוקים, פאנלים סולאריים, מק' חנייה לאופניים, מנגנון הפרדת פסולת, תאורה חסכונית, הצללות, בידוד, איכות אקוסטית, שימוש בחומרים ידידותיים לסביבה, ניהול מי נגר, ניקוז וכו'. עמידה מינימלית בתקן מחייבת יישום של 55 סעיפים לפחות ממגוון הפרקים כפי שמכתיב התקן.

יישום של  55-64 נק' יעניק עמידה בתקן בדרגת כוכב אחד.

יישום של 65-74 נק' יעניק 2 כוכבים.

יישום של 75-82 נק' יעניק 3 כוכבים.

יישום של 83-89 נק' יעניק 4 כוכבים.

יישום 90- + נק' יעניק 5 כוכבים.

בחירת הסעיפים נעשת על ידי הקיזם/קבלן בתאום ובאישור המכון המוסמך.

עד לאחרונה, מכון התקנים הישראלי היה הגוף המוסמך היחיד לאישור עמידה בתנאי התקן. לאחרונה אושר מכון נוסף ICQ.

לצורך אישור מימוש התקן הוכשרו מורשים המופעלים על ידי ומטעם היזמים/קבלים ליצגם בהליכי האישור מול המכון המאשר.

אישור העמידות בתקן נעשה ב-3 שלבים:

  • שלב א'-השלב התכנוני – בו נקבעת רשימת הסעיפים למימוש בבניה, המצאת מסמכים וחוות דעת, התאמת התכניות לאופן היישום ומתן התחייבות לביצוע בפועל.
  • שלב ב'-שלב היישום – הינו שלב הביצוע בפועל במהלכו ובסיומו נערכות בדיקות באתר של המכון לוודא שאכן הסעיפים שנבחרו מיושמים בפועל.
  • שלב ג'-הנפקת תעודה – ככל שהבניה הסתיימה לשביעות רצון המכון, יועבר החומר למועצה הכוללת נבחרי ציבור ואנשי המשרד להגנת הסביבה לבדיקת ההליך. ככל שההליך רואי ותקין, תמציא המועצה ליזם/קבלן תעודה על עמידה בתנאי בניה ירוקה.

הפעלתו של המורשה המלווה והליכי האישור על ידי המכון כרוכים בתשלום הממומן על ידי היזם/קבלן.

על מנת להקל על הליכי הרישוי ולהוזיל עלויות, בחלק מהרשויות הוחלט שלא לחייב בתקן בניה פרטית, צמודת הקרקע, ולהסתפק בעמידה בהוראות אוגדן לבניה ירוקה המנוסח על ידי החידה האזורית להגנת הסביבה בלבד במימון הרשות המקומית או של היזם/קבלן המסתכם בסכום קטן יחסית.

 בחלק מהרשויות כבר עתה, הטמעת התקן לבניה ירוקה נעשה כבר בשלב הכנת תכניות בנין עיר חדשות הכוללות חובת עמידה בתקן לרבות שינויים שיעשו כחלק מהוראות התכנית.

 אין ספק, שמחד גיסא, הדרישה לעמידה בתנאי התקן מייקרת את עלויות הבניה ו"מסרבלת" את הליכי הרישוי לקבלת היתר בניה ומשכך מייקרת את מחירי הדירות והבנינים. מאידך גיסא, בחשיבה לטווח רחוק, הקפדה על בידוד טרמי, הצללות, איוורור טבעי, הפעלת מיכשור החשמלי מינימלי וחסכוני, שימוש בחומרים ממוחזרים, הפרדת פסולת באתר ופינויה לאתר מורשה, תכנון מערכת לשימוש במים אפורים ועוד יוזילו את העלויות השוטפות של המשתמשים ולהפחתת פליטת גזי חממה.

תיקון תקנה להגדלת מס' יחה"ד

לאור מצוקת הדיור ומחירי הדירות, אושרה לאחרונה תקנה המאפשרת הגדלת הצפיפות מעבר  למאושר כיום. כזכור, עם גל העליה הגדול מברית המועצות, תוקנה תקנה שאיפשרה הגדלת הצפיפות ב-  20% מעבר למס' יחה"ד שעל פי תכנית בנין העיר החלה על החלקה ובלבד ששטח הדירות הממוצע לא יפחת מ – 80 מ"ר.

התקנה זכתה לכינוי "תקנת שבס" ע"ש מי ששימש בתקופה דאז כמנכ"ל משרד ראש הממשלה  יצחק רבין ז"ל . הליך זה נעשה בדרך של הקלה בכפוף לעריכת פרסום לחשיפת הבקשה לציבור להתיחסות וללא תוספת שטח מעבר למותר, למעט תוספת ממדי"ם כמספר הדירות שהתווספו.

לאחרונה, חתם שר הפנים על תקנה חדשה הקובעת שניתן להגדיל הצפיפות הנ"ל עד לגובה של 30% ובתנאי ששטח הדירות הממוצע לא יפחת מ – 70 מ"ר וזאת בכפוף לחוות דעת מהנדס הועדה המקומית שאין בתוספת המבוקשת כדי לפגוע במרקם העירוני ובתשתיות הקיימות.

כ"כ נקבע בתקנה שבסמכות הועדה המקומית לקבוע שתוספת הדירות 10% (מ-20% ל-30%) תשמש אך ורק את בני המקום.

בני המקום יחשבו למי שמלאו לו 18 שנים ואשר כתובתו הקבועה במהלך 3 השנים שקדמו לבקשה הינה בתחום שטח השיפוט העירוני בה אושרה הבקשה.

במקרה זה, תוקף ההחלטה לא יפחת מתקופה של 10 שנים.

ראוי לציין, שגם הליך זה יעשה בדרך של הקלה בכפוף לעריכת פרסום לחשיפת הבקשה לציבור לשם התיחסות.

אין בתוספת יחה"ד כדי להוסיף שטחי בניה מעבר למותר עפ"י תכניות בנין עיר תקפות החלות על החלקה, למעט תוספת מרחבים מוגנים (ממדי"ם) כמספר הדירות שהתווספו. זכויות הבניה הנ"ל, יחולקו למספר דירות גדול יותר.

אישור הגדלת הצפיפות, כנזכר לעיל, יחייב בהקמת ממ"ד והמצאת מק' חניה לכל אחת מיחה"ד הנוספות וכ"כ  בחובת תשלום היטל השבחה בהתאם להערכת שמאי הועדה המקומית הואיל ומדובר בתקנה המשביחה ומעלה את ערך הנכס נשוא הבקשה.